הישאם מטאר הלובי נולד ב-1970 בניו יורק, לחבר המשלחת הלובית לאו"ם. כשהיה בן שלוש חזרה המשפחה ללוב, וב-1979 הואשם אביו בהתנגדות למשטר ואולץ לעזוב לקהיר. ב-1990 נחטף אביו בקהיר ומאז נחשב נעדר. כעבור שש שנים התקבל מכתב בכתב ידו ולפיו נחטף על ידי המשטרה החשאית המצרית, נמסר לשלטונות הלוביים ונכלא בטריפולי. ב-2010 סיפר מטאר כי נודע לו שאביו נראה בחיים ב-2002, אולם גם עתה לא נודע לו מה עלה בגורלו של אביו. כשהחלה ההתקוממות בלוב קדאפי שיחרר כמה אסירים, ובהם ארבעה קרובי משפחה של מטאר, שהיו כלואים (כמו אביו) במשך 21 שנים. מטאר החל לכתוב טורים בעיתונים בקריאה להתערבות המערב בלוב, וסייע לעיתונאים לדווח מתוך המדינה. אחד מבני דודיו נהרג בקרב על טריפולי. הן ספרו הראשון "עולם של גברים" והן ספרו השני "אנטומיה של היעלמות" עוסקים במוטיב האב הנעדר, ובסוגיות של התנגדות למשטר עריץ וגלות. מטאר חי בלונדון, שם גם למד ארכיטקטורה ועיצוב.
