בשנת 2011 השתתף שף אבי לוי בעונה השנייה של תוכנית הטלוויזיה 'מאסטר שף', וזכה במקום הראשון. כשנה לאחר זכייתו בתוכנית פתח את מסעדת המוציא, המשלבת אוכל מסורתי ירושלמי, מרוקאי ואלג'יראי עם אלמנטים חדשניים. בשנת 2017 עברה מסעדת המוציא למשכנה החדש ברחוב יפו 113, בסמוך לשוק מחנה יהודה. המסעדה זוכה להצלחה ולביקורות משבחות. בשנת 2016 הוציא לאור את ספר המתכונים שלו טעמים של בית, שהיה לרב-מכר במשך 8 שבועות רצופים. בשנת 2017 השתתף בתוכנית המציאות 'זוג מנצחVIP '. משמש זה 4 שנים כשף מלווה של 'צבר'. בשנים האחרונות בישל לפרלמנט המרוקאי ולפרלמנט האיטלקי, הכין ארוחות שף ברחבי העולם וכן לראשי ממשלות ישראל, אתיופיה, רומניה וספרד.

לוי מתגורר בירושלים, נשוי לאילנית ואב לארבעה ילדים.

ד"ר סוס הוא שם העט אשר אימץ לעצמו תיאודור סוס גייזל, והוא אחד מהסופרים והמאיירים של ספרי הילדים המוערכים ביותר באמריקה ובעולם כולו.

הוא נולד ב-2 במארס 1904 למשפחה של מהגרים מגרמניה בספרינגפילד מסצ'וסטס. את דרכו המקצועית החל כצייר של מודעות פרסומת וגם נחשב לקופירייטר מוכשר. בשנות השלושים החל ליצור ספרי ילדים ובשנת 1937 הוציא לאור את ספרו הראשון. בשנות מלחמת העולם השנייה הצטרף למאמץ המלחמתי ופרסם מאות קריקטורות פוליטיות. בשנות החמישים כתב רבים מספריו הידועים, כולל "חתול תעלול". במהלך חייו זכה בפרסים רבים , כולל פרס פוליצר. הוא מת בספטמבר 1991.

יערה שחורי היא  סופרת ומשמשת כעורכת ספרי מקור בהוצאת כתר. מחברת הספרים: "שנות העשרים", 2019, "אקווריום", 2016, "שנות החלב", 2013, בהוצאת כתר, וספר השירה  "אצבע, שן, כנף", 2010 בהוצאת עם עובד. דוקטור לספרות עברית מטעם האוניברסיטה העברית.  כלת פרס ראש הממשלה לספרות עברית על שם לוי אשכול לשנת תשע"ה ופרס שרת התרבות והספורט לסופרים בתחילת דרכם לשנת תשע"ה ופרס ברנשטיין לרומן מקור עברי לשנת תשע"ז 2017. 

שמי זרחין נולד בטבריה בשנת 1961. הוא בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. יצר וביים את הסרטים "לילסדה", "מסוכנת", "הכוכבים של שלומי" ו"אביבה אהובתי", שזכו במבחר פרסים, בהם פרס משרד החינוך לקולנוע, פרס מפעל הפיס ע"ש לנדאו לאמנויות הבמה, פרס הפסטיבל הבינלאומי של מונטריאול, מספר רב של פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע ועוד. כמו כן השתתפו סרטיו בלמעלה ממאתיים פסטיבלים לקולנוע ברוסיה, ארה"ב, צרפת, סינגפור ועוד. זרחין כתב את תסריטים לסרטים "סיפורי תל אביב", "סודות משפחה", "נודל" ואחרים והוא מלמד כתיבת תסריטים בבית הספר "סם שפיגל" בירושלים. כמו כן כתב וביים ושימש יועץ תסריט לעשרות סרטי פרסומת, סדרות טלוויזיה ומחזות. סרטו "העולם מצחיק" יצא לאקרנים ב-2012. רומן הביכורים שלו, "עד שיום אחד", ראה אור ב"כתר" בשנת 2011. הספר זכה לשבחי המבקרים וזכה ב"ספר הפלטינה" של התאחדות הוצאות הספרים על מכירות למעלה מ-40 אלף עותקים.

 צילום: דור מלכה

מתן חרמוני, יליד 1969, הוא סופר, מרצה לספרות ועורך. ספרו הראשון, 'היברו פבלישינג קומפני' ראה אור בשנת 2011. עבור הספר זכה חרמוני בפרס ברנשטיין היוקרתי והספר נכלל ברשימת מועמדים הסופיים לפרס ספיר. ספרו השני 'ארבע ארצות' ראה אור בשנת 2014. באותה שנה עבר חרמוני להוצאת 'כתר ספרים', ושני ספריו הבאים ראו אור בהוצאה זו: 'ג'ון טרבולטה ואני' (שראה אור תחילה בשם 'קרבת דם', 2017) ו'שפילפוגל, שפילפוגל' שראה אור לאחרונה וקצר שבחים רבים. חרמוני הוא חתן פרס לוי אשכול לסופרים (2014). בסתיו עתיד ראות אור סר ילדים פרי עטו שני ואני'.

מאז שנת 2005, חרמוני מפרסם מסות ורשימות ביקורת בבמות ספרותיות שונות, בהן מוספי הספרות של עיתון 'הארץ', כתב-העת 'דווקא' לספרות יידיש וכתב העת לשירה 'הו!', בו פרסם גם תרגומים מיידיש לשיריהם של משה-לייב הלפרן ומאני לייב. ב-2012 ראה אור בעריכתו בהוצאת עם עובד קובץ תרגומים מיידיש לסיפורים ניו-יורקיים תחת הכותרת 'אמריקה – העולם החדש ביידיש ובעברית'.

מאז 2016 ועד אוגוסט 2019 שימש בתור עורך כתב העת מאזנים של אגודת הסופרים העברים. בתקופת כהונתו כעורך שב כתב העת להיות אחד מכתבי העת המובילים לספרות בישראל. חרמוני הוא בעל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת בן גוריון והוא מלמד במחלקה לפרות, ללשון ולאמנויות באוניברסיטה הפתוחה.  

רועי חן, יליד תל-אביב, 1980. סופר, מתרגם ומחזאי הבית של תיאטרון גשר.

מחבר הרומן נשמות (כתר), קובץ הסיפורים תל של אביב ורומן הביכורים סוסי הדיו (הקיבוץ המאוחד).

בין תרגומיו: אני אוהב לשבור לאנשים את הפרצוף! מאת חארמס, סיפורי קולימה מאת שלאמוב, שדרות אפלות מאת בונין, אנשים עלובים מאת דוסטוייבסקי, מהתלות מאת צ’כוב, טרגדיות קטנות מאת פושקין. כמו כן, תרגם מעל ארבעים מחזות מאנגלית, רוסית וצרפתית.

מחזות פרי עטו: מי כמוני, המשתמט, הרצל אמר, במנהרה, אני דון קיחוטה, הדיבוק, אליס, מסעות אודיסאוס, רוח התיאטרון, ועוד. 

ד"ר רוביק רוזנטל יליד 1945, תושב תל אביב. לשונאי וסופר, בעל הטור השבועי, "הזירה הלשונית", בעיתון "מעריב" (2014-1997), ובעל האתר "הזירה הלשונית", ruvik.co.il, העוסק בענייני שפה ובלשנות, מאז 2014. נשוי ואב לחמישה.

רוזנטל עסק מאז השתחרר משירותו בנח"ל בכתיבה ובעריכה בעיתונות. בין היתר ערך בהיותו בן 23 את שבועון הקיבוץ הארצי "השבוע", את מוסף על המשמר "חותם", כיהן כסגן העורך של "על המשמר", עורך העיתון למנהלים "סטטוס", ועורך הדעות של "חדשות" ו"מעריב". יסד וערך את  כתב העת של הסתדרות המורים "פנים", וריכז את הקורסים העוסקים בעיתונות באוניברסיטה הפתוחה. את התואר הראשון סיים בהצטיינות בחוגים ללשון עברית ופילוסופיה. את התואר השני והשלישי השלים באוניברסיטת בר אילן. עבודת הדוקטור של רוזנטל היא המחקר הראשון בתחומו של שפת הצבא הישראלית. רוזנטל הוא בעל הפינה השבועית "מילות השבוע" ביומן השבוע של תאגיד כאן, וכותב הבלוג הלשוני של אתר רב מילים.

רוזנטל פרסם עד היום 21 ספרים, וכן יזם וערך ספרים רבים נוספים. ספריו "מילון הסלנג המקיף", "מילון הצירופים", "רחוב הפרחים 22", "שורש הדברים", "האם השכול מת?", "הלקסיקון של החיים", וספרי הילדים "המסע המופלא לארץ המילים", "המסע המופלא לאחוזת לא הגדולה", "חנות המילים של נעם", "מלחמת האותיות" ו"כרמי הולכת לארץ הסיפורים"  יצאו לאור בהוצאת כתר. "חנות המילים של נעם" צעד במצעד הספרים ונמכר עד היום בקרוב ל-30,000 עותקים. "מילון הצירופים" זכה אף הוא בספר הזהב של הסתדרות המו"לים. 

על פעילותו בתחום הלשון זכה רוזנטל בשנת תשס"ד בפרס סוקולוב לעיתונות. ב-2012 זכה בפרס רמת גן לספרות ילדים ונוער על ספרו "המסע המופלא לארץ המילים".  ב-2015 זכה בפרס אריאל ליצירתיות לשונית מטעם עיריית ראשון לציון. אתר שנת השפה העברית של גוגל מנה אותו בקבוצה נבחרת של אנשי מפתח בתחום הלשון העברית מאז תחיית הלשון.

צרויה שלו נולדה בקבוצת כנרת בשנת 1959. בעלת תואר שני בלימודי מקרא. סופרת ועורכת ספרים. שלו פרסמה רומנים, ספר שירה וספר ילדים. ספריה זיכו אותה בפרסים רבים, תורגמו ל-22 שפות והיו לרבי מכר בארץ ובעולם. ספריה: "חיי אהבה", "רקדתי עמדתי" ו"שארית החיים" ראו אור בהוצאת כתר.

קישורים נוספים:

המכון לתרגום ספרות עברית: http://www.ithl.org.il/author_info.asp?id=234

לקסיקון הספרות העברית החדשה: http://library.osu.edu/sites/users/galron.1/00036.php

צרויה שלו ב"מועדון קריאה": http://www.read4free.co.il/zeruyaShalev.asp

צילום: אריק סולטן

עמוס עוז נולד בירושלים בשנת 1939. בגיל 15 עזב את הבית והצטרף לקיבוץ חולדה, ושם חי עד שעבר לגור בערד, כדי להקל על מחלת האסתמה של בנו. היום הוא מחלק את חייו בין ערד לתל אביב. עוז למד פילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל 22 החל לפרסם את סיפוריו.
בשנת 1965 יצא לאור קובץ סיפוריו הראשון, "ארצות התן". הרומן הראשון שלו "מקום אחר" יצא לאור בשנת 1966 ומאז כתב ספר חדש כמעט כל שנה. עוז הרבה לפרסם מאמרים פובליציסטיים בנושאי פוליטיקה, ספרות ושלום, בכל העיתונים המובילים בארץ ובעולם. ספריו תורגמו לעשרות שפות והוא זכה בפרסים רבים, בהם פרס ישראל לספרות בתשנ"ח, פרס גתה לשנת 2005 על האוטוביוגרפיה הספרותית "סיפור על אהבה וחושך", ופרס היינריך היינה לשנת 2008 על מכלול יצירתו. בשנת 2006 העניק סנט האוניברסיטה העברית בירושלים לעוז תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד. מזה מספר שנים שמו מועלה כמועמד לזכייה בפרס נובל לספרות. בין ספריו הרבים בהוצאת כתר: "חרוזי החיים והמוות", "סיפור על אהבה וחושך", "אל תגידי לילה", "קופסה שחורה", "אותו הים", "מיכאל שלי", "מנוחה נכונה", "לדעת אישה", "פתאום בעומק היער", "הר העצה הרעה", "לגעת במים לגעת ברוח", "עד מוות", "ארצות התן", "המצב השלישי", "פנתר במרתף", "מקום אחר", "תמונות מחיי הכפר", "על מדרונות הר הגעש" ו"בין חברים". ספרי העיון שכתב כוללים בין השאר את "בעצם יש כאן שתי מלחמות", "שתיקת השמים", "כל התקוות", "ממורדות הלבנון", "ליטוף באפלה", "באור התכלת העזה", "פה ושם בארץ ישראל", ו"מתחילים סיפור".

קישורים נוספים:

המכון לתרגום ספרות עברית: http://www.ithl.org.il/author_info.asp?id=194

לקסיקון הספרות העברית החדשה: http://library.osu.edu/sites/users/galron.1/00397.php ארכיון עמוס עוז באוניברסיטת בן גוריון: http://www.bgu.ac.il/aranne/Amos_oz/ENTER.HTM

עמוס עוז ב"מועדון קריאה": http://www.read4free.co.il/Amos_Oz.asp

צילום: אלכס ליבק