פימפה וטוטו הדג

למעלה, ליד הציור של פימפה הקוראת:

זוֹהִי פִּימְפָּה, הַכַּלְבָּה הַמְּנֻקֶּדֶת שֶׁיּוֹצֵאת לְהַרְפַּתְקָאוֹת וְעוֹזֶרֶת לַחֲבֵרִים,

וְעַכְשָׁו מְכַכֶּבֶת בְּסִדְרָה שֶׁל סְפָרִים

בּוּל הָעֵץ נִקֵּב אֶת הַסִּירָה וּמַיִם הֵחֵלּוּ לַחֲדֹר לְתוֹכָהּ.

"אֲנַחְנוּ שׁוֹקְעוֹת!" קוֹרֵאת פִּימְפָּה.

"אוֹי, לֹא," אוֹמֶרֶת הַסִּירָה, "אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לִשְׂחוֹת!"

פִּימְפָּה יָצְאָה לְשַׁיִט, אֲבָל עַכְשָׁו בַּסִּירָה יֵשׁ חוֹר. מָה עוֹשִׂים?

מַזָּל שֶׁפִּימְפָּה פּוֹגֶשֶׁת דָּג מְיֻחָד בְּמִינוֹ!