"עזוב," הוא קטע אותי, "בנאדם לא כותב חמישים עמודים בכתב יד ושולח בדואר ממי-יודע-איפה רק כדי לשפוך את הלב. שחרר אותי מהזיוני מוח הפסיכולוגיים האלו, לאנשים יש רצונות אמיתיים. אף אחד לא כותב סתם." הוא צדק.
שנים ספורות אחרי שיצא ל״טיול של אחרי הצבא״ ונעלם בלי להשאיר עקבות, שולח צעיר ששמו אדם מכתב ארוך לחברו הטוב מימי התיכון, שבו הוא מגולל את קורותיו בזמן שירותו הצבאי כמפקד ביחידת צלפים, ובשנים הבאות, שבהן נדד ברחבי העולם.
אבל למה דווקא עכשיו החליט אדם להשמיע קול? ככל שחברו אפרים מוסיף וקורא את המכתב, הנדמה לו ככתב חידה, הוא מבין שאדם מבקש ממנו לעשות משהו. אבל מה? אפרים מחליט לצאת למסע שבסופו, הוא מקווה, ימצא את חבר הנפש שאבד לו.
נפלא פה הוא רומן עז מבע ורגש, המכוון זרקור מסנוור על צעירים וצעירות שהקשרים ביניהם עמוקים וסבוכים, שאהבתם זה לזה וחטאי העבר שלהם אינם נותנים להם מנוח. כתיבתו של נתן אודנהיימר, שזהו ספרו הראשון, מלאת עוצמה, ממש כמו יצר ההרס ויצר החיים של גיבוריו.