אישה נשואה מתחילה לעבוד בארכיון עיתונות בעיצומה של אחת ממערכות ישראל, והעבר וההווה שלה נבללים; נערה פוגשת בבית קפה בעפולה את ק´, סופר שמכבר הלך בדרך כל בשר; ילדה המהופנטת בטעות נידונה לחיים של חיפוש תמידי; חיילת צעירה מחפשת את עצמה ונתקלת בפילוסופים צרפתים מנוחים; שתי אחיות מנסות להקים את אביהן מן המתים ומעלות באוב דבר מה אחר לחלוטין; מתבגרת מוצאת מגף של פיות בחצר בית-הזיכרון שבקיבוץ שלה; והנסיכה הגלובלית שהגיעה לפרקה חייבת למצוא דרך לחמוק מנורמת החתונה.
בקובץ נערות הפרובינציה העצובות והשאפתניות מכונסים שבעה סיפורים פיוטיים ויפהפים המהווים עירוב מקורי ורב השראה של פרוזה, שירה, פנטזיה ומסה. במרכז כל אחד מהסיפורים מצויה דמות נשית בשלבים שונים של התפתחותה - ילדה, נערה, אישה - שהעדר או עודפות מניעים אותה בעל כורחה: מדירים אותה מסביבתה הקרובה, דוחפים אותה אל גבולות המציאות והזהות שלה, ובעיקר - מאלצים אותה לפגוש את המופלא שהיה טמון בחייה או חלחל אליהם.
"לנשים תמיד היה ידע צבור באפלה שאסור לחשוף," כך מעיר המשתמש של הספר הזה, שהוא ספק הקורא המושלם ספק דמות ספרותית שקיבלה ממשות. ונורית זרחי, המצייתת לעצתו של יציר דמיונה, משרטטת בכישרון נהדר את קווי המתאר של אותו ידע ומניחה לקורא שלה את השאר. בכל אחד מסיפורי הספר היא מתווה דרך חדשה לבחינת המתח השורר בין הבדידות שכפו ההעדר או העודפות על האישה שבמרכזו לבין המיסתורין המכה בה לפתע. ובכל אחד מהם היא מציעה אופן הסתכלות שונה על הקשר שבין המתח הזה לבין חוויית הקיום הנשי: פעמים המתח מחולל אותה, פעמים הוא מגדיר אותה; פעמים הוא נגזרת בלתי נמנעת של היות האישה בעולם, ופעמים - עצם הדבר שטורד אותה וטורף את זהותה.