"דווקא ראיתי סימנים ברורים וחשובים במרחק קטן מהגופה."
"עקבות רגל?"
"כן, עקבות רגליים."
"של איש או של אישה?"
"מר הולמס, אלה היו עקבות של כלב ענק."
אל ביתו של שרלוק הולמס מגיע דוקטור מורטימר, ובפיו סיפור על
משפחת אצולה מקוללת, שיְצור אימתני רודף אחרי בניה ומחסל
אותם, דור אחרי דור. הקורבן האחרון בשושלת הקטלנית הוא סר
צ'רלס בַּסקֶרוויל - איש זקן, ערירי ואהוב, וסימנים מוזרים רבים
מעידים על כך שמותו היה מאוד לא טבעי.
הולמס הספקן וההגיוני לא מאמין בקללות עתיקות, אך סקרנותו
דוחפת אותו לגלות מה עומד מאחורי המיתוס על הקללה. האם יצליח
לפענח את תעלומת מותו של סר בסקרוויל בדרכיו ההגיוניות? ואולי
הפעם המציאות אכן עולה על כל דמיון?
תעלומה אפלה, מותחת ומפתיעה, מטובי הסיפורים על הבלש הנודע
שרלוק הולמס.
כלבם של בני בַּסקֶרוויל מאת ארתור קונַן דוֹיְל ) 1930-1878 ( הופיע
לראשונה ב־ 1901 כסיפור בהמשכים בעיתון וראה אור כספר שנה אחר
כך. הספר, שמשקף היטב את הלכי המאה ה־ 19 , הצית מייד את דמיון
הקוראים וזכה להצלחה מסחררת. הוא תורגם לעשרות שפות וזכה עד
היום לשלל עיבודים לבמה, לקולנוע, לטלוויזיה, לקומיקס ולמשחקים.
האם כלבם של בני בסקרוויל הוא הספר הטוב ביותר
בכיכובו של שרלוק הולמס? נראה שהוויכוח יימשך לנצח,
אבל אין ספק שמדובר באחד מסיפורי הבלש הנפלאים,
המצמררים והמותחים ביותר שנכתבו.
"...דווקא ראיתי סימנים ברורים וחשובים במרחק קטן מהגופה."
"עקבות רגל?"
"כן, עקבות רגליים."
"של איש, או של אישה?"
דוקטור מוֹרטימֶר הביט בנו רגע במבט מוזר ואמר כמעט בלחישה, "מר
הוֹלמס, אלה היו עקבות של כלב ענק."
אל ביתו של הבלש שרלוק הולמס מגיע הדוקטור מורטימר, החי
מערב אנגליה. בפיו סיפור ארוך על קללה שמרחפת על משפחת בדרום
אצולה מקומית, בדמות חיה ענקית שרודפת אותם ומחסלת אותם בכל
דור ודור.
הולמס לא מבין מדוע הרופא מספר לו את הסיפור, עד שמורטימר מגיע
לימינו אלה: הקורבן האחרון של הקללה הוא סר צ'רלס בסקרוויל, איש
זקן, ערירי ואהוב, וסימנים רבים ומוזרים מעידים על המוות המאוד לא
טבעי שלו.
הולמס הסקרן חייב לגלות מה עומד מאחורי המיתוס על הקללה של
משפחת בסקרוויל. כדרכו של הבלש החכם בעל המקטרת, הדרך לפתרון
תהיה הגיונית וגם מדהימה, עקבית וגם מפתיעה.
הוצאת "כתר" גאה להחזיר את הספר למדפים.