מבחוץ הוא נראה כמו כל הבתים באזור הפיתוח. או כמעט. יש בו ארבעה חדרים: החדר שלה, החדר של אחיה הקטן ז’יל, החדר של ההורים, והמרתף עם החיות המפוחלצות. היחסים בין ההורים קשים, ואת האווירה הכבדה שבבית מצליחים הילדים להפיג האחד בחברת השנייה, בטיולים, משחקים ואכילת גלידה. הכול עד ליום אחד שבו הם עדים לתאונה. מאותו רגע ז’יל הקטן חדל לצחוק, והיא, על עשר שנותיה, רוצה בכל מאודה להסיט ממסלולם את החיים הנוכחיים, שנדמים לה כמו טיוטה של החיים האחרים, האמיתיים. היא משנסת מותניים, מגייסת את כל כישוריה היצירתיים וצוללת עמוק לתוך נבכי הקיום מתוך תקווה שיום אחד, הלוואי, הכול יסתדר.
אדלין דְיֶידוֹנֶה ( ילידת (1982 בוראת ברומן ביכורים זה עולם מכושף, אפל, חושני ורב־עוצמה. החיים האמיתיים זיכה אותה בשבעה פרסים ספרותיים חשובים בצרפת ובבריסל, בהם רנודו, פנאק והגונקור הבלגי.
רשימת פרסים: le prix du roman Fnac 20188, le prix Renaudot des lycéens 2018, le prix Filigranes, le prix Goncourt choix de la Belgique, le prix Goncourt choix de l’Italie, le prix du Premier Roman de Chambéry et le prix Victor-Rossel 2018.