בני משפחת אשמן ובני משפחת אוטרובסקי, מקורביהם - שכמותם נמנים עם שארית הפליטה של יהודי מזרח אירופה - נפגשים בשבת גורלית אחת לסעודה. במוצאי אותה שבת יורד בועז אשמן אל מרכז העיר חיפה. ביקורו האגבי שם הפוך ליריית פתיחה ברצף נמאורעות שירעישו את עולמם של המשתתפים באורוחת השבת. במשך שתי יממות ומחצה אי אז בשנות השבעים נגריים בני שתי המשפחות אל מעגל של חיים ומוות שבו מבקיעים זיכרונות מודחקים ורשות אשם, סודות ויצרים שמאמצים רבים הושקעו בהצנעתם. סיפורן של הדמויות נגלה באמצעות וידויו של בועז, צעיר לפני גיוס הנטרד בשאלת זהותו במינית ובקשייו לתקשר עם הסובבים אותו: אהרן, אביו הרודן, התולה בו את תקוות ההמשכיות של משפחת אשמן, אמונה, אמו הנחבאת אל הכלים, תמי, אחותו השכלתנית והמרוחקת, ויהודית, אחותו הלוקה בשכלה. אך וידויו של בועז, על אף חושפנותו, אינו וידוי פשוט, משום שנדמה שקול אחר דובר מגרונו ומספר את סיפורן של הדמויות, קול המבקש לעשות צדק עם אירועי העבר ובוחר, מסיבותיו הוא, לגולל את הסיפור באופן המסוים שבו הוא מוגש לקורא. מיהו אותו הקול? ומה מניע אותו? כמו בשירי הרוק שלו, גם בבית אשמן מאתגר ערן צור את הקורא שלו וסוחף אותו אל מסע חושי ואפל. תחת ידו האמונה, בשפה חסכנית ומדויקת, נעשה פרק הזמן הקצר של הרומן לדיווח על זמנו הדחוס של מי שניצל מן התופת, הגיע ארצה והתברר לו שרק אז, ורק שם, מתחיל מאבקו האמיתי עם שֶדיו הפרטיים. בית אשמן הוא ספרו הראשון של ערן צור.