סיפור מעורר השראה על למידה, אהבה, והשאלה החשובה מכולן: מה באמת חשוב בחיים?
דייוויד מנשה היה מסוג המורים שנושמים למען עבודתם. הוא לימד ספרות בבית ספר תיכון בפלורידה, ובין שיעורים על שייקספיר להוראת מבנה המשפט הצליח לעורר בתלמידיו השראה, לפתח עמם קשרי אמון יוצאי דופן ולשמש להם יועץ אישי וחבר.
אבל אז, בגיל 34, התבשר דייוויד שהוא חולה בסרטן מוח סופני. כעבור שש שנים של מאבק מר במחלה, שגזלה ממנו לא רק את בריאותו אלא גם את יכולתו ללמד, הוא הגה תוכנית שכולה תעוזה וחזון: הוא יֵצא למסע ברחבי אמריקה – באוטובוס, ברכבת, ברגל – בחיפוש אחר תלמידיו לשעבר, ויברר מה עלה בגורלם, ובעיקר, האם החינוך שהעניק להם שינה משהו בחייהם?
התשובה שהתקבלה במסע זה – מסע של יותר מעשרת אלפים קילומטרים, שבמהלכו ביקר דייוויד מאות מתלמידיו – מקופלת בין דפי הספר הזה, ספר שכולו שיר הלל לערכים ולשאיפות של כולנו.
"מעורר מחשבות ויפהפה" – קירקוס רוויו
"הספר לעולם אינו מסתפק בתשובות פשטניות. הוא מציג מציאות למודת ניסיון, שמצליחה לרומם את הנפש ולפעמים גם להצחיק" – מיאמי הראלד
"כמו 'ההרצאה האחרונה' של רנדי פאוש, הספר הזה הוא עדות מופלאה ליכולתנו לחיות את ההווה במלואו גם אל מול איום המוות" – פבלישרס ויקלי