נַנְסי קְלַנְסִי וְהַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָ ה שֶׁלָּהּ, בְּרִי, טוֹבְעוֹת
בִּ לְבָבוֹת. לא רַק שֶׁ הֵן לוֹמְדוֹת עַל הַלֵּב הָאֱנוֹשִׁי בְּשִׁעוּר
מַדָּעִים, אלָּא שֶׁלכְבוֹד יוֹם הָאַהֲבָה הַמִּתְקָרֵב הֵן אֲמוּרוֹת
לִכְתֹּב הֲמוֹן כַּרְטִיסֵי בְּרָכָה מְלַבְּבִים. אָז מָה הַפֶּלֶא
שׁהָאַהֲבָה קְצָת עוֹלָה לָהֶן לָרֹאשׁ?
הָעִנְיָנִים מִסְתַּבְּכִים כְּשֶׁשְּׁתֵּי הַחֲברוֹת מַחְלִיטוֹת לִמצֹא שדוך
לַמּוֹרֶה לְגִיטָרָה שֶׁל נַנְסִי – מִבְּלִי לְסַפּר לוֹ על כך. הַאִם
יַצלִיחוּ בַּמְּשִׂימָה? וְהאִם הוּא יֹאהַב אֶת הַתּוֹצָאָה?