רובים , חיידקים ופלדה

"מרתק. מניח את היסודות להבנת ההיסטוריה האנושית." ביל גייטס

"התיאוריה של דיימונד על ההתפתחות האנושית מבססת אותו כאחד המדענים ששינו את האופן שבו אנחנו חושבים על היסטוריה." סאנדיי טלגרף

"אחת היצירות החשובות והנגישות על עברה של האנושות." נייצ'ר

"עבודה משכנעת ומרתקת, בקנה מידה עצום." אובזרוור

"מרתק, רהוט, מלא חמלה ונהיר." סאנדיי טלגרף

"מונומנטלי." סקוטסמן

לא ניתן להפריז בהשפעתו של רובים, חיידקים ופלדה על ההבנה העמוקה של ההיסטוריה האנושית והכוחות האדירים שעיצבו אותה. ג'ארד דיימונד מציע תיאוריה רבת־פנים הכורכת יחד מגפות קטלניות, התפתחויות טכנולוגיות מפתיעות, אסונות טבע ושינויים תרבותיים לכדי יריעה עצומת ממדים המותירה את הקורא מופתע וחסר נשימה. הישגו יוצא הדופן מתבטא לא רק באופן שבו הצליח לחבר יחד את הגורמים השונים שהכתיבו את מסלול ההתפתחות של האדם מראשית דרכו כיצור חברתי, אלא גם בדרך שבה הצליח להנגיש רעיונות אלו לעשרות מיליוני קוראים בכל רחבי העולם.

אם ניסע אחורה בזמן נגלה כי כדור הארץ מיושב כולו בחברות של ציידים־לקטים. במדבריות, בג'ונגלים ובערבות הקרח - בני האדם כולם נמצאו באותה נקודת פתיחה. אם כן, מדוע הצליחו חברות מסוימות לצבור עושר וכוח, לשגשג ולהתפתח, בעוד שחברות אחרות נותרו מאחור? מדוע זמביה - שאדמותיה פוריות ועשירות במחצבים, אקלימה נוח והשלטון בה יציב - היא מדינה ענייה, בעוד הולנד - אשר טרם סיימה להשתקם כליל מהנזקים שהמיט עליה הכיבוש הגרמני, ואדמותיה הדלות במחצבים נתונות לסכנת שיטפון מתמדת - היא מדינה עשירה? מה מבדיל בין החברות שהצליחו להתגונן מפני מחלות לאלו שניגפו בהן? בין אלו שהצליחו לנסוע בים וביבשה ולכבוש יעדים חדשים לבין אלו שנכחדו בשל הפלישה והכיבוש?

רובים, חיידקים ופלדה היכה את העולם בתדהמה וזיכה את מחברו בפרס פוליצר. כעת הוא מוגש לקורא הישראלי במהדורה מורחבת ומעודכנת ובתרגום חדש