רוזאנה - פרק ראשון

1

הגופה נמשתה מהמים ב־8 ביולי, מיד אחרי השעה שלוש אחר הצהריים. היא הייתה שלמה יחסית, ונראה שלא שהתה במים זמן ממושך.בעצם גילוי הגופה היה מקרי. גילוי מהיר כזה צריך לסייע בחקירת המשטרה.מעבר לסכרים בבּוּרֶנסהוּלט יש שובר גלים המגן על הכניסה לאגם בעת שנושבות בו רוחות מזרחיות. כאשר נפתחה התעלה לתנועת כלי שיט בחודשי האביב החלה הכניסה אליה להיסתם. האוניות התקשו לתמרן ומדחפיהן העלו ענני רפש אפורים־צהבהבים ושמנוניים מהבוצה שבקרקעית. היה ברור שצריך לעשות משהו, וכבר בחודש מאי גייסה חברת התעלות ספינת מַחפֵּר מהרשות לבניית כבישים ותעלות. המסמכים עברו מפקיד מבולבל אחד למשנהו ולבסוף הועברו למינהל השיט והספנות הלאומי. המינהל סבר שמן הראוי שאת העבודה יבצע אחד המחפרים של הרשות לבניית כבישים ותעלות, ואילו הרשות לבניית כבישים ותעלות חשבה שמינהל השיט והספנות אחראי למחפרים, ומרוב ייאוש ניסה מישהו להפנות את הנושא למינהל הנמלים בנוֹרשֶפּינג, שהעביר אותו לרשות הכבישים והתעלות, עד שמישהו הרים טלפון וחייג אל מהנדס שהיה דווקא בקיא בכל נושא המחפרים. הוא ידע למשל שמתוך חמשת המחפרים רק אחד הוא בגודל מתאים למעבר בסכרים. שמו של המחפר היה "גריפֶּן" אך הוא כונה, כמובן, "גריסֶן" - חזיר - ועגן באותה שעה בנמל הדיג בגרַוַרנֶה. בבוקר 5 ביולי הוא עגן בבּוּרֶנסהוּלט, לעיניהם המשתאות של תייר וייטנאמי אחד וכל ילדי האזור.שעה לאחר מכן עלה על הסיפון נציג חברת התעלות כדי לדון במשימה שעל הפרק. הדיון נמשך זמן רב. יום המחרת היה שבת, והספינה המשיכה לעגון ליד שובר הגלים בעוד אנשי צוותהּ נוסעים הביתה לסוף השבוע. רשימת אנשי הצוות כללה את ההרכב המקצועי הרגיל של ספינת מחפר: מומחה למחפרים שהיה גם מפקד צוות הספינה ובעל סמכות להוציאה לים, מכונאי ונער סיפון. שני אלה היו תושבי גֶטֶבּוֹרג ונסעו ברכבת האחרונה ממוּטַלָה. המפקד התגורר בנַקָה ואשתו הסיעה אותו במכונית. ביום שני בשבע בבוקר כבר היו כולם על הסיפון וכעבור שעה התחילו לחפור. בסביבות אחת־עשרה התמלאה בטן הספינה. הספינה יצאה לאגם לרוקן את התכולה. כשחזרה נאלצה לפַנות דרך לספינת קיטור לבנה שחצתה את בּוּרֶן בכיוון מערב. לאורך המעקה הצטופפו תיירים ונופפו בהתלהבות אדירה לגברים חמורי הסבר שעל ספינת המחפר. ספינת הנוסעים שטה בקצב איטי במעלה הסכר בכיוון מוּטַלָה ואגם וֶטֶרן, ובצהריים כבר נעלם דגלה העליון מעבר לשער הסכר העליון. באחת וחצי חודשו עבודות החפירה.זה היה המצב: מזג האוויר היה חמים ונאה, עם רוחות גחמניות קלות וענני קיץ שריחפו מעל בעצלתיים. לא מעט אנשים היו על שובר הגלים ועל גדת התעלה. רובם השתזפו וכמה דגו בחכה ושניים־שלושה התבוננו במלאכת החפירה. כף החפירה זללה שוב מלוא הפה מבוצת הקרקעית של בּוּרֶן והתכוננה לעלות מעל פני המים. הטכנאי ביצע מוכנית בתאו את תנועות היד הידועות, מנהל העבודה שתה כוס קפה במטבח הספינה, ונער הסיפון עמד, מרפקיו שעונים על המעקה המטונף, וירק למים. כף החפירה עדיין עשתה את דרכה כלפי מעלה.כשהורמה מעל פני המים קם אדם מקצה שובר הגלים ועשה כמה צעדים בכיוון הספינה. הוא נופף בידיו וצעק משהו. נער הסיפון הזדקף כמו כדי להיטיב לשמוע."יש מישהו בתוך הכף! עצרו! מישהו שוכב בתוך הכף!"נער הסיפון הביט מבולבל תחילה באיש ואחר כך בכף החפירה שהסתובבה לאט מעל בטן הספינה כדי להקיא לתוכה את תכולתה. מים אפורים מטונפים נטפו מהכף בשעה שהמכונאי עצר אותה מעל בטן הספינה. או אז הבחין נער הסיפון במה שכבר הבחין בו האיש שעל שובר הגלים. מתוך מלתעות הכף בצבצה זרוע לבנה, עירומה.עשר הדקות שלאחר מכן היו ארוכות וצלולות כבדולח. ננקטה שורה של אמצעים, ועל הרציף עמד מישהו ואמר חזור ואמור:"אל תעשו כלום, אל תיגעו בכלום, תשאירו הכול ככה עד שהמשטרה תגיע..."המכונאי יצא החוצה והסתכל, שב בחיפזון אל תאו ואל תחושת הביטחון היחסי אשר במקומו שמאחורי המוטות, סובב את המנוף ופער את הכף, ומנהל העבודה ונער הסיפון ודייג סקרן לכדו את הגופה.זאת הייתה אישה. הניחו אותה על גבהּ בתוך ברזנט מקופל בקצה המרוחק של שובר הגלים, ואנשים עמדו סביבה תוהים ובוהים. כמה מהם היו ילדים שאינם אמורים להיות שם, אך איש לא חשב לסלקם. לכולם, לכל מי שהיה שם, עתיד להיות דבר מה משותף: לעולם לא ישכחו כיצד נראתה.נער הסיפון שפך עליה שלושה דליי מים. זמן רב אחר כך, כשחקירת המשטרה הגיעה למבוי סתום, היו מי שמתחו עליו ביקורת.היא הייתה ערומה ובלי שום תכשיט. עורה היה בהיר יותר בשדיים ובאזור התחתונים, כמי שהשתזפה בביקיני. מותניה היו רחבים וירכיה חסונות ושׂער הערווה שלה שחור ורטוב וסמיך. השדיים היו קטנים ורפויים, הפטמות גדולות וכהות. מן המותן ועד לעצם הירך נראתה שריטה לבנה־אדומה. פרט לכך היה עורה חלק וללא כתמים או צלקות. כפות ידיה ורגליה היו קטנות והציפורניים לא היו צבועות. הפנים היו נפוחים וקשה היה לשער איך נראתה באמת. הגבות היו כהות ובולטות ונדמָה שהפה רחב. השׂיער השחור באורך בינוני היה דבוק לראש. קווצת שיער הייתה מונחת באלכסון על צווארה.