שלום נתנאל,
אני תוהה אם אתה עוד זוכר אותי כי נפגשנו, נדמה לי, לא יותר מפעמיים או שלוש בשנים האחרונות. אבל לעצם העניין, זה לא מאוד חשוב אם אתה זוכר או לא. שמעתי מאחיותי שחזרת לארץ לפני כמה שבועות ומשום כך אני פונה אליך בתקווה, תמימה מדי אולי, שתעזור לי להתיר את הפקעת הנוראה הזו של הירושה והצוואה שהשאיר אבי, ושגרמה וגורמת לכל כך הרבה טינה, צער וריב בין אמך לבין אחיותי.במילים פשוטות: המצב מזעזע.אני לא יודעת עד כמה אתה מצוי בעניין הזה ובכל הפיתולים והסיבוכים המשפטיים שנקלענו אליהם, אבל גם אם אינך יודע ומבין לחלוטין במה מדובר, עזרתך נחוצה מאוד!אנסה להבהיר את עצמי: על אף שאני מכירה אותך מעט מאוד, יש לי תחושה שהמעורבות שלך בעניין הצוואה תעזור להרגיע את הרוחות. דוגמה שולית שהתרחשה בימים האחרונים: אמך ושתי אחיותי עסוקות עכשיו בקטטה אינסופית על מחרוזות פנינים, שלטענת אחיותי, הוענקו בזמנו לאמי המנוחה. אמך טוענת להיפך, והפתרון המצמרר שמסתמן עכשיו הוא גזירה של כל המחרוזות וחלוקת הפנינים שווה בשווה! האם עלי להוסיף עוד משהו כדי להמחיש בפניך את המצב?אינני יודעת מדוע אני תולה בך את תקוותי. מייאוש וחוסר אונים אולי. אני מרגישה בוודאות שמה שנחוץ כאן הוא התערבות שקולה וסמכותית שבאה מתוך המשפחה ולא קשורה לגורם משפטי זה או אחר. עורכי הדין רק דרדרו את המצב עד כה.מחכה מאוד לתשובתך.בתודה ובברכה,לורי דהאן