התרבות המערבית אינה חדלה להעלות על נס את הדרכים שבהן האהבה מתפרצת אל חיינו, את הרגע המיתי שבו אדם חש בעוצמה שפגש במישהו שנועד לו. ספרים וסרטים מרבים לתאר את ההמתנה הקדחתנית לשיחת טלפון או להודעת דואר, את הרטט שחולף בגופנו לעצם המחשבה עליו או עליה. עם זאת, אותה תרבות שיש לה הרבה כל כך לומר על האהבה אינה אומרת כמעט דבר על הרגע המסתורי לא פחות שבו אנו נמנעים מלהתאהב או חדלים לאהוב. שתיקה זו מתמיהה לנוכח מספרן העצום של מערכות היחסים שמתפוגגות זמן קצר אחרי תחילתן, כושלות בשלב כלשהו, גוועות לאיטן או מתות בחוסר פשר.
בסופה של האהבה בוחנת אווה אילוז את מגוון הדרכים שבהן מערכות יחסים רומנטיות מגיעות לקיצן. היא טוענת שבעוד שבעבר החופש האישי התבטא ביכולת לבחור את הפרטנרים הרומנטיים והמיניים, בעידן הנוכחי יחסים רומנטיים מתאפיינים דווקא בהיעדר בחירה או בחופש לסגת מהם בקלות. למאפיינים אלו, המושפעים בין היתר מהתרבות של הקפיטליזם המאוחר, נודעת משמעות מרחיקת לכת על החברה ועל הכלכלה. הם עשויים גם לספק הסבר לתופעות שונות כגון ירידה בילודה, עלייה במספרם של משקי בית יחידניים וירידה בתדירות קיום יחסי מין.
אווה אילוז היא סוציולוגית ישראלית בעלת שם עולמי, נשיאת 'בצלאל' לשעבר, פרופסור מן המניין במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית וכלת פרס א.מ.ת לשנת 2018. אילוז היא סופרת פורה; בין ספריה ראה אור בכתר 'מדוע האהבה כואבת', שהיה לרב–מכר מצליח.