מַיה או מִיה, אישה צעירה העומדת בפני רגע מכריע בחייה, עורכת בעוצמה ובדחיפות סיכום ביניים של הנסיבות שהובילו אותה אל אותו הרגע ואל השלכותיו הצפויות. מיה אינה יודעת לסיים סיפורי אהבה. היא עורמת אותם זה על גבי זה ומנהלת אותם במקביל, מיטלטלת בינהם, ומחפשת מעֶבר להם. היא מסרבת להיענות להגדרות השגורות לקבל עליה ברכּוּת את המוצע לאשה באשר היא אשה - חיים ממוסדים ושקטים, חיים נטולי רסן שבהם החושים מוצפים והדם בוער, או שיגעון; אבל באותה עת אינה מוכנה לוותר כליל על כל אחת מן האפשרויות. היא רוצה הכול.
בעברית התוססת, הדחוסה, מלאת החיוּת והפיוטית, המוכרת לקורא מ"כביסה", ספרה הקודם והמדובר, בוראת סוזן אדם במַיהמִיה זמן נשי חדש בעבור הגיבורה המרתקת שלה. זמן שבו העבר, ההווה והעתיד אינם נובעים אחד מן האחר, אלא מתקיימים באותו הרף עין, באותה התפעמות מן העולם; זמן שהחוקים היחידים שלו הם חירותו של הלב וההתעקשות על אהבה משוללת תנאים.
- שיתוף:
