זיכרונות מהונגריה

"...העולם כבר רחוק, המלחמה
מייללת בקולות עופרת מחרידים
ופשעים אכזריים חורכים הכול. כאן, היום,
דלתות הבתים סומנו בדמם של
יהודים, נוצרים, אירופים.
הם הרגו כל מה שראוי להאמין בו,
חרפה – כל מה שראוי לחיות למענו.
במיטתך פגרים, ביתך מערת צחנה,
המאמינים והאמונה בידיהם של לוכדי הכלבים.
נפתחו שערייך, אפוקליפסה,
עלילת הדם זועקת אל העולם.
מי שמנשקני היום, קוברֵני מחר,
מי שאני מחבק היום, מת מחר.
בבוקר בוגד בי מי שנענע בערב את עריסתי..."
(חג המולד 1944)

שאנדור מאראי (1989-1900) היה מגדולי הסופרים ההונגרים במאה העשרים. זכרונות מהונגריה מתאר את שקיעת המעמד הבורגני בארצו ואת בגידתו בהומניזם, ומתמקד בזרות ובניכור המשתלטים על אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה. בהיותו בן ארבעים ושמונה גלה מאראי מארצו, שבה חש את עצמו זר לחלוטין, ולא שב אליה עוד. הוא בחר לסיים את חייו באמריקה הרחוקה, בהיותו בן שמונים ותשע. לפרסומו הרב זכה עשר שנים אחרי מותו. ספריו של מאראי הנרות בערו עד כלות, גירושין בבודה, הירושה והאמיתית ראו אור בהוצאת כתר והיו רבי מכר.