"ערב אחד נקש י ´ על דלת דירת הסטודנטים שלי ושל אשתי... התיישב בסלון, אכל קוביות קרח (מה לעשות, מי שמכיר אותו יודע שי ´ אוהב לאכול קרח. זה מה שהוא ביקש ככיבוד...), והתחיל לראיין אותי על מעשי ועל תוכניותי."
אנשים רבים כתבו על "המוסד". אבל איש מהם לא כתב עליו כמו גד שמרון.
במשך שנים ניהל שמרון חיים כפולים: בגלוי עיתונאי ב"מעריב", אבל במקביל, בחשאי, לוחם "מוסד" הפועל לא פעם בארצות עוינות ותוך סיכון חיים. אחרי פרישתו כתב את רב-המכר "המוסד והמיתוס", שבו בדק כיצד קנה לעצמו ארגון ביון קטן של מדינה זעירה שם בינלאומי כנועז, המתוחכם והמוצלח בעולם.
כאחד מבפנים הרשה לעצמו שמרון לוותר על הפאתוס ועל הברווזים העיתונאיים. סוכני המוסד שלו נראים כמו השכן מלמטה, ובכל זאת הם אלה שמנהלים, בהצלחה חסרת תקדים, את מלחמות הצללים של ישראל.
במהדורה החדשה והמעודכנת של המוסד והמיתוס תוכלו לקרוא בין היתר על:
- כל התקלות, השיבושים ותעתועי הגורל בדרך הארוכה ללכידת אייכמן
- הדמיון המקרי בהחלט בין הסרט של שפילברג למבצע האמיתי של חיסול המרצחים מאולימפיאדת מינכן
- "הסלט הערבי" הקצוץ דק שכמעט גדע את המבצע החשאי להעלאת יהודי אתיופיה דרך סודן
- הכישלונות והמחדלים שהביאו לחשיפתם של אנשי המוסד בשווייץ ובקפריסין
- השפעת חיסולו המתוקשר מדי של בכיר החמאס אל-מבחוח, בדובאי, על בחירת משקפי השמש של לוחמי המוסד במשימות הבאות
בספר המוסד והמיתוס לא תקראו על חיסולים שלא היו, ועל הרפתקאות שלא נבראו. האמת מרתקת בהרבה.