מי היא האישה שלא הייתה? האם זו יפית נעים, אישה צעירה, נשואה ואם לשניים, שיוצאת בוקר אחד מביתה ונעלמת בלי להותיר עקבות? ואולי זו האישה שמחפשת אותה, פקד סיגל שמש–לוין ממשטרת גבעתיים, שמתבקשת לעבור על תיקי נעדרים שנותרו פתוחים, ומשהו בדמותה של יפית אינו
מניח לה? האפשרות שאם לילדים קטנים פשוט החליטה לעזוב הכול, לקום וללכת, נראית לסיגל מופרכת, והיא משוכנעת שאם רק תקדיש לחקירה עוד קצת זמן, היא תחשוף את הפשע שמסביר את ההיעלמות החידתית. אלא שהמאמץ להתחקות אחר האם הנעדרת מתגלה כאובססיה מסוכנת, וככל שהחקירה מתקדמת כך פקעת המניעים של הדמויות המעורבות בה הולכת ומסתבכת — עד לרגע ההתרה, שבו הכול מסתבך שוב.
האישה שלא הייתה הוא רומן בלשי חכם שמתבונן במציאות הישראלית במבט חודר וחקרני אך גם מלא חמלה וכנות — מבטה הבלתי נשכח של פקד סיגל שמש–לוין. זהו הראשון בסדרת ספרי הבלש של הסופרת והמוזיקאית אילה בן–פורת