אנקת גבהים הוא הרומן היחיד של אמילי ברונטה: הוא פורסם בשנת 1848, שנה לפני לכתה לעולמה בגיל שלושים. המחברת, בתו של איש כהונה אירי, גדלה עם ארבעת אחיה ואחיותיה (שכל אחד מהם עשה לו שם בזכות עצמו) בשולי הביצות של יורקשייר. היא למדה לאהוב את נופו הקשה והסגרירי של האזור, ופתחה לה עולם משלה שכולו דמיון. רבים המבקרים הרואים באנקת גבהים אחת מן היצירות המקוריות ביותר בספרות האנגלית בכללה.
זהו סיפורם הקודר, החודר כליות ולב, של קתרין ארנשו והיתקליף. את סיפור אהבתם מעלה אמילי ברונטה בעושר דמיון ובלהט יצר המשווים לו עומק ופשטות של טראגדיה עתיקה. העלילה מוצגת בשפה ישירה אך רבת עצמה, על כל פרטיהם הטפלים לכאורה של חיי היומיום, הנמסרים כבדרך אגב, בצירוף מדהים של פשטות ודייקנות. הניגודים בין שקט לסערה, בין תום פשטותו של התיאור לעומק התשוקה האפלה שמתחת לפני השטח, מביאים לידי ביטוי את המתח שבקיום האנושי ובהוויה הקוסמית כאחד. הם המעניקים לרומן את ייחודו המובהק, והם שהעמידו לו דורי דורות של קוראים מוקסמים.
- שיתוף:
