מתן חרמוני, יליד 1969, הוא סופר, מרצה לספרות ועורך. ספרו הראשון, 'היברו פבלישינג קומפני' ראה אור בשנת 2011. עבור הספר זכה חרמוני בפרס ברנשטיין היוקרתי והספר נכלל ברשימת מועמדים הסופיים לפרס ספיר. ספרו השני 'ארבע ארצות' ראה אור בשנת 2014. באותה שנה עבר חרמוני להוצאת 'כתר ספרים', ושני ספריו הבאים ראו אור בהוצאה זו: 'ג'ון טרבולטה ואני' (שראה אור תחילה בשם 'קרבת דם', 2017) ו'שפילפוגל, שפילפוגל' שראה אור לאחרונה וקצר שבחים רבים. חרמוני הוא חתן פרס לוי אשכול לסופרים (2014). בסתיו עתיד ראות אור סר ילדים פרי עטו שני ואני'.
מאז שנת 2005, חרמוני מפרסם מסות ורשימות ביקורת בבמות ספרותיות שונות, בהן מוספי הספרות של עיתון 'הארץ', כתב-העת 'דווקא' לספרות יידיש וכתב העת לשירה 'הו!', בו פרסם גם תרגומים מיידיש לשיריהם של משה-לייב הלפרן ומאני לייב. ב-2012 ראה אור בעריכתו בהוצאת עם עובד קובץ תרגומים מיידיש לסיפורים ניו-יורקיים תחת הכותרת 'אמריקה – העולם החדש ביידיש ובעברית'.
מאז 2016 ועד אוגוסט 2019 שימש בתור עורך כתב העת מאזנים של אגודת הסופרים העברים. בתקופת כהונתו כעורך שב כתב העת להיות אחד מכתבי העת המובילים לספרות בישראל. חרמוני הוא בעל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת בן גוריון והוא מלמד במחלקה לפרות, ללשון ולאמנויות באוניברסיטה הפתוחה.
