האידיאליזציה, משטר טוטליטארי בתוך הנפש

מפלצת האיילה

יונה וולך

וְכָל הָעוֹפוֹת הָיוּ בְּגַנִּי

וְכָל הַחַיּוֹת הָיוּ בְּגַנִּי

וְכֻלָּן שָׁרוּ אֶת מַר אַהֲבָתִי

וְהִפְלִיאָה מִכֻּלָּן לָשִׁיר הָאַיָּלָה

וְשִׁיר הָאַיָּלָה הָיָה שִׁיר אַהֲבָתִי

וְקוֹל הַחַיּוֹת שָׁתַק

וְהָעוֹפוֹת פָּסְקוּ מִלִּצְרֹחַ

וְהָאַיָּלָה עָלְתָה עַל גַּג בֵּיתִי

וְהָיְתָה שָׁרָהּ   לִי אֶת שִׁיר אַהֲבָתִי

אֲבָל בְּכָל חַיָּה יֵשׁ מִפְלֶצֶת

כְּשֵׁם שֶׁבְּכָל עוֹף יֶשְׁנוֹ מַשֶּׁהוּ מוּזָר

כְּשֵׁם שֶׁמִּפְלֶצֶת יֶשְׁנָהּ בְּכָל אָדָם

וּמִפְלֶצֶת הָאַיָּלָה סוֹבְבָה לָהּ סְבִיב הַגַּן

כְּשֶׁהָעוֹפוֹת הִרְכִּינוּ רֹאשׁ כְּשֶׁהָאַיָּלָה שָׁרָה

וְהַחַיּוֹת נִמְנְמוּ כְּשֶׁהָאַיָּלָה שָׁרָה

וַאֲנִי הָיִיתִי כְּלֹא הָיִיתִי כְּשֶׁהָאַיָּלָה שָׁרָה

בָּרֶגַע הָרַךְ הַהוּא הָלְמָה בְּשַׁעֲרִי.

וְכָל הָעוֹפוֹת עָפוּ וְהַחַיּוֹת נָסוּ

וְהָאַיָּלָה נָפְלָה מֵהַגַּג וְשָׁבְרָה אֶת הָרֹאשׁ

וַאֲנִי בָּרַחְתִּי וּבְגַן אַהֲבָתִי סוֹגֶרֶת מִפְלֶצֶת

גּוֹרִילָה שְׁחֹרָה וְרָעָה כַּשִּׁכְחָה.

1.    זאב בעור של כבש?

יואב	2008-03-05 10:56:09

מעניין דווקא הדימוי של שיכחה כרוע. אפשר לקרוא גם את השיר כתיאור של מחלת נפש, שאוולי הטוב שהיא מביאה מרדים את הנפש ומסתכם ברוע

2.    מסכימה אתך יואב

לי	2008-03-05 11:28:38

זה נשמע כמו תהליך דיכאוני. ועכשיו שאנחנו מדברים על זה, מעניין להשוות ל"בובה ממוכנת" של דליה רביקוביץ'.

3.    רביקוביץ ווולך

יואב	2008-03-07 09:55:06

דומה שהשיר של רביקוביץ' היה נבואה שהגשימה את עצמה, דומני שכשכתבה אותו עוד לא הייתה חולה.

ובקשר לדיכאון, לא הייתי רוצה להיכנס לאבחנות מדוייקות, במיוחד בגלל שאני עד ולא רופא, אבל דווקא למאנים דיפרסיבים יש מצב כזה של שיר שמשתק את המחשבות כך שיכול להיות שמדובר בתהליך שלם של דיכאון, מאניה והחלמה. הבעיה שלי היא בדימוי האחרון, כי אם אנשים לא היו שוכחים הם לא היו יכולים לחיות.