מילדי החלום לילדי השמש / ביטוחיטיס ורודפי אמבולנסים / המקום הכי שנוא בבית

מילדי החלום לילדי השמש

הסרט "ילדי השמש" עורר עניין גורף שהפתיע גם את יוצריו. שמו כבר הפך למטבע לשון, ומעתה ייקראו בני הקיבוץ ילדי השמש. גילוי נאות: אני מופיע בסרט, למרות שאינני בן קיבוץ, ובנו של אשתי עדנה, רון גולדמן, הוא עורך הסרט ואחד משני יוצריו. שם הסרט מבוסס על סרט בשם דומה שיוצר לפני כחמישים שנה בגבעת ברנר. אולי מבלי דעת מתכתב השם הזה עם שם ספרו של הפסיכולוג האמריקני ברונו בטלהייים "ילדי החלום", שנכתב לפני 55 שנה. בטלהיים ביקר אז בקיבוצים ופירסם כתב אישום חריף על החינוך הקיבוצי, שעורר סערה גדולה ונותר כצלקת הנפש הקיבוצית הגאה. "ילדי החלום" הוא גם שמו של סרט על ילדי קיבוץ רמת יוחנן שעשה מיכה שגריר לפני מספר שנים, ולא זכה לאותה תשומת לב.

"ילדי השמש" הוא בעל איכויות מיוחדות, אבל זה אינו הסבר מספיק לעניין הרב שזכה בו. הקיבוץ עבר כמה גלים של תשומת לב ציבורית. בעבר הוא היה חלון הראווה של ארץ ישראל העובדת, גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ. בשנות השמונים הפך שק חבטות בעקבות "המיליונרים עם בריכות השחייה" מבית מדרשו של בגין, וההסתבכות בשוק האפור. אחר כך נעלם מהתודעה והעניין בו נמוג כמעט. התקשורת עסקה בקיבוץ רק כשהתרחשו בו פשעים וסטיות, והציבור עקב בעניין מוגבל אחרי תהליכי ההפרטה בקיבוצים. בשנים האחרונות מסתמן הגל הנוכחי: חשבון הנפש של בני הקיבוץ, ילדי החלום, דור שני ובעיקר שלישי, חניכי החינוך המשותף. החשבון בדרך כלל כואב וביקורתי, והוא חלק משלב הסיכומים של היישוב האשכנזי הישן המאבד מאחז אחרי מאחז. "ילדי השמש" מסמן שלב נוסף: ביקורת אמפתית, ואולי רמז לכך שהקיבוץ לא מת, הוא רק מחליף צורה.

שוער מילאן דידה הושעה לכמה משחקים על התחזות. בעת משחק ליגת האליפות פרץ אוהד של קבוצת סלטיק הסקוטית למגרש וליטף את פניו. דידה מיהר ליפול על הקרקע ולהתפתל כאילו נפגע קשות, אבל נקלט על ידי מצלמות הטלוויזיה מכל כיוון.

לפני אי אלו שנים נסעתי לאחור במגרש חניה ברחוב צפוף. מכונית ארוכת שלדה חלפה שם ומכוניתי נגעה בה קלות. המכונית בלמה. ומתוכה התפרץ גבר, אבל הוא לא רץ לעברי. הוא חטף ילד שישב במושב האחורי, חפן אותו בזרועותיו כאילו נפגע אנושות, קרא למונית ומיהר לחדר המיון הקרוב. בניגוד לדידה שנענש, אותו ברנש עשה מהלא-תאונה שהיה מעורב בה קופה קטנה. יש דרכים רבות להתפרנס.

המשותף לנפילה של דידה ולריצה של הגבר עם הילד הוא כושרם של אנשים מסוימים לאבחן במהירות ובזמן אמת את הפוטנציאל הטמון בתאונה שאליה נקלעו במקרה. ליכולת הזו קראו הרופאים בשם: פיצוייטיס, על משקל מחלות בעלות שם לטיני. התופעה נפוצה בעת תאונה, כאשר לאמבולנס מתעקשים להיכנס מי שלא נפגעו כלל כדי להירשם בבית החולים ולדרוש פיצויים. אחותה היא ה"ביטוחיטיס". לעורכי הדין המגיחים בעקבות התאונות המדומות קוראים הקהילייה המשפטית בבוז "רודפי אמבולנסים", בעקבות ביטוי זהה באנגלית.

השאלה הכי שנואה עלי בשאלונים מן הז´אנר של "אוהב", "יודע", "זיכרון" וכדומה היא "מה הכי שנוא עליך". אני לא ממש שונא מישהו או משהו ואת התשובות לשאלה הזו אני מגרד מתחת לאדמה.

והנה רק אמש הודיע לי המחשב ש"חיבור מסוים אינו מותקן כהלכה", הודעה שהסבירה מדוע הדואר האלקטרוני שלי פסק פתאום לפעול. זהו הרגע המוכר לכל בעל מחשב. אתה כורע או משתרע על הרצפה הקרה, מסובב מעט את מארז המחשב ומתחיל לפשפש בג´ונגל החוטים היוצא ממנו. החוטים כבר שכחו מזמן מי שייך למי ומה תפקיד כל אחד מהם, ופה ושם הם מתכסים בקורי עכביש. בחשיכה השוררת באזור ההוא אין כמעט אפשרות לזהות איזה חיבור מתאים לאיזה חור. תפוס גב ושכם אני דוחף בתזזית את כל החיבורים למקום בו עליהם להיות, ומגלה לזוועתי שאחד החיבורים יצא לגמרי ממקומו, ואין לי מושג ירוק לאן הוא שייך. עד שהכנסתי אותו, יצא חוט אחר ממקומו.

1.    מחשב

judit

2008-02-10 12:31:39

אני מזדחה אתך בקשר לתיסכול שכל בעיה קטנה במחשב גורם.
כשהמחשב שלי מחליט להרגיז אותי אני מחליטה לא לנגועה בו יותר!!
אחיה בלי הטובות שלך אני אומרת לו. אבל לא עוברים דקות ספורות ואני מתקרבת בזהירות אולי הוא כבר "תיקן את עצמו" ולא ברוגז איתי? אך אחיה בילדיכה? אני שואלת אותו.