בלוגים
קשור לא קשור * מילים דומות בצליל ובמשמעות
רוביק רוזנטל
האם המילים "חבר" ו"ידיד" מייצגות או מסמלות רמות שונות של חברות וקרבה?
"חבר" היא מילה רבת שימושים, ומשמשת גם למי שמשתייך לארגון ("חבר הסתדרות"), גם לעמית או שותף לדרך ("חבר לנשק") גם לבן זוג ("החבר שלי"), וגם לידיד או רע. "חבר" מבטא בדרך כלל קירבה רבה יותר מ"ידיד". תארו לעצמכם את קלינטון מסיים את נאומו ב"שלום, ידיד". זה ממש לא היה זה.
האם יש קשר בין "להתאשפז" ו"אושפיזין"?
יש ויש קשר בין "אושפיז", אורח, לבין "אשפוז". אושפיז התפתחה לאחר התאמות פונטיות מ hospition” " היווני שפירושו אירוח. "אשפוז" נגזרה מ"אושפיז" בעברית החדשה ופירושה למעשה, "אירוח בבית חולים". מ" hospition " התפתחו במקביל המלים האנגליות hospitality שפירושה אירוח, וכן hospital : בית חולים. על פי צליל המילה היו שקראו בתקופת ההשכלה לבית החולים "בית אוסף דלים".
מה ההבדל בין "בעבוע" ו"פעפוע", ואיך יש לקרוא לתופעה כדוגמת בדיקת דליפת אויר בנקר של צמיג בתוך מיכל מים, כאשר בועות אויר עולות במעלה מיכל המים?
"בעבוע" פירושה כבר מאז התלמוד היווצרות ותנועה של שלפוחיות מלאות אוויר ומכאן מים ש"מבעבעים", "אבעבועות" (שלפוחיות הנוצרות על העור), ולאלה קשורה הצורה המאוחרת יותר "בועה". "פעפוע" התלמודי משמעותה דומה, אבל לצידה משמעות של "חדר באיטיות", וקושרים אותה לפועל "בצבץ". היום יש בידול משמעות בין המילים. "פעפוע" התייחדה לחדירה איטית, "בעבוע" להיווצרות שלפוחיות, בעיקר בעת רתיחת המים. "בעבוע" מתאימה יותר בבדיקת צמיגים, אך "פעפוע" אינה נחשבת כאן שגיאה.
האם יש קשר בין "ליווי" ו"לווייה" ללוויתן, בעיקר על רקע נוהגם של הלווייתנים ללוות זה את זה, לפעמים במחיר חייהם?
הרעיון יפה, אבל ככל הנראה אין קשר כזה. על פי מילון האטימולוגיה של קליין לוויתן מתייחס למשמעות אחרת של השורש לו"ה, "התפתל". בשורש הזה אפשר למצוא את הקישוט המקראי המפותל "לוויה" ומכאן "לוויית חן". "לוויתן" המקראי נחשב נחש או דרקון (ישעיהו: "יפקוד אדני על לויתן נחש בריח, ועל לויתן נחש עקלתון"), או חיית ים גדולה. קליין סבור שרק בעברית החדשה הוצמד לוויתן לחיה הענקית הקרויה whale . לוויתן נדד לשפות האירופיות כשם ליצור גדול ומורכב, ועל שמו נקראה יצירת הענק של הפילוסוף הובס על המדינה.
האם יש קשר בין המילה העברית גלידה לבין המילים הלטיניות גלאס (קרח), ג´לאטי (גלידה) ו- glacier (קרחון)?
אליעזר בן יהודה כותב במילונו: "יקראו בא"י המדברים עברית ממתק עשוי מסוכר וביצים ונקפא וקר כגליד". המילה משויכת לשורש השמי גל"ד, ומופיעה גם בתרגום אונקלוס לתהלים: "הויתי ביממא אכלני שרבא, וגלידא נחית עלי בליליא". ואולם לדעת רבים היא הושפעה ממילים לטיניות, כגון המילים שנזכרו בשאלה, והמילה הצרפתית gelée , שגירסה שלה מופיעה בפירוש רש"י במשמעות כפור.
האם נכון הדבר שהפועל האנגלי to brush מקורו במילה העברית מברשת?
יש קשר, אבל בכיוון ההפוך. הפועל האנגלי to brush התגלגל מצרפתית והוא מצוי גם בגרמנית. בערבית נקרא מכשיר הניקוי מַבְּרָשָׁה, מן הפועל ברש שמקורו ככל הנראה אינו שמי, ובהשפעתו השתמשו בעברית במילה מִבְרשה עוד לפני עידן בן יהודה. אליעזר בן יהודה יצר את "מברשת" בעקבות העברית, הלועזית והערבית גם יחד. את "מברשה" הוא מגדיר במילונו: "לוח קבועים בו שערות פחות או יותר קשות לנקות בו האבק וכדומ´ מבגדים".
בעבודתי יש מכשיר ניווט צבאי, שבספר ההפעלה שלו כתוב שהוא מבצע "הצפנה", כשהכוונה היא לכיול המכשיר לצפון. אני בדעה שהצפנה היא מילה השמורה ל"צופן", ולדעתי יש לומר "ציפנון".
לפועל הצפין, ומכאן שם הפעולה הצפנה, שתי משמעויות: קידוד, הסתרה (מלשון צופן), והליכה לכיוון צפון. הוראת "הצפנה" על פי כל המילונים היא קביעת צופן. "הצפנה" במשמעות כיול לצפון היא יוזמה לשונית מקומית, שבהיעדר מילה אחרת אין לפסול אותה. "ציפנון" הוא רעיון מעניין אך ככל הידוע למדור אינו חידוש רשמי. יש להוסיף לכך כי ככל הנראה "צפון" ו"צופן" באים מאותו שורש (צפ"ן): צפון נקרא כך מאחר שהוא האזור בו השמש צפונה, דהיינו, נסתרת.
מה בין להתיר את קשר הנישואין, כלומר, להתגרש, לבין להתיר את הנישואין, כלומר, לאפשר להינשא למי שהיה אסור לו?
משמעות היסוד של "התיר" היא "פתח קשר", פיזי או רוחני, ומכאן התגרש. המשמעות המושאלת היא "הרשה, ביטל איסור", ומכאן איפשר להינשא.
מה הקשר בין "קנון" שמשמעותו חוק ל"קנון" שמשמעותו תותח, והאם יש קשר בין שתי המילים לבין "קנה" (המזכיר תותח) ו"קנה מידה" (המזכיר חוק)?
אין קשר בין canon שמשמעותו חוק, והוא נכתב ב- N אחת, לבין cannon שמשמעותו תותח, הנכתב ב- N כפולה. canon נולד מהמילה היוונית kanon שגם משמעותה חוק. ממנה התגלגלו גם "קנוניזציה", כלומר, הפיכת רעיון או יצירה לדגם מכונן, והצורה המקהלתית קנון שמקורה במוזיקה הכנסייתית. לעומת זאת יש קשר בין קנה ( cane ) לבין תותח ( cannon ). היוונית שאלה את ה"קנה" ( kanna ) מהשפות השמיות, ביניהם האכדית ( qanu ) והארמית, ובעקבותיה הלכו הלטינית והאנגלית. התותח אכן נקרא "קנון" בעקבות דמיונו ל"קנה". "קנה מידה" מקורו בספר יחזקאל, הוא קנה או מוט שאורכו שש אמות ששימש למדידה פיזית, ועל דרך הדימוי הפך למושג מתמטי (שיעור יחסי) או מושג כללי (קריטריון).
מה ההבדל בין דרור לחופש?
"דרור" ו"חופש" הן מלים נרדפות לכל דבר. שתיהן מופיעות במקרא ובתלמוד, אך "דרור" נפוץ במקורות הרבה יותר מאשר "חופש". בעברית החדשה הפכה "דרור" מילה גבוהה ונדירה, ו"חופש" למילה המובילה.
למילה "משפט" שתי משמעויות: דין (משפט פלילי, משפט צדק) ופסוק (בתחום הדקדוק). באנגלית זה כך במילה sentence . מה הקשר ומי השפיע על מי?
במקרא "משפט" מתייחסת בדרך כלל לתחום הדין והצדק. עם זאת, המעבר לתחום הדיבור והלשון נעשה כבר בפסוק "אך משפטים אדבר אותך" ודומים לו בירמיה. "משפט" כפסוק תחבירי מוצג במילונים אבן שושן, ספיר ואחרים כהתפתחות של העברית החדשה, אך אליעזר בן יהודה מוכיח במילונו שמקורה כבר בכתבי הרמב"ם: "וכלל הדיבור המורכב מהסיפור והמסופר ממנו היה חיוב או שלילה ר"ל הנושא והנשוא יחד ייקרא משפט" (מלות הגיון, שער א). השימוש בהוראה הכפולה באנגלית של sentence נוצר באנגלית של ימי הביניים. מקורו מלטינית והוא התגלגל מהפועל היווני sentire שפירושו הרגיש, וממנו נגזרה גם המילה sentiment . מי השפיע על מי, חכמי אירופה או אולי תרגום התנ"ך לאנגלית, או האם יש כאן התפתחות מקבילה? תיקו.
מה הקשר בין אכסון ואחסון?
אכסניה, אכסון ומאוכסן מקורם ביוונית ( xenia פירושה אירוח), ומשמעותם אירוח בני אדם. אחסון ומאוחסן הן צורות משנה שהתגלגלו מ"החסנה", ומהשורש העברי חס"ן במשמעות שמירה על רכוש או אוצר, ממנו נגזרו גם "מחסן", ו"לא לעולם חוסן". הזהות הפונטית (הומופוניה) הפכה אותן לישות לשונית אחת.
האם יש קשר בין "מגזין" למילה העברית "מחסן"?
יש ועוד איך. "מגזין" במשמעות מחסן המכיל סחורות או חפצים אכן הגיע לשפות האירופיות דרך האיטלקית, שקיבלה את המילה מן הערבית, מהשורש חס´ן הקרוב לשורש העברי חס"ן במשמעות שמירת רכוש. "מגזין" ככינוי לכתב-עת, שהוא מעין "מחסן" של מאמרים, התפתח בשפה הצרפתית, והמילה הפכה גלובלית, חזרה אל העברית בסוף שנות השבעים, אחזה בעיתונות כאש בקצה קוצים, ואפילו גוירה לעברית כשם תואר: "מגזיני".
גיליתי שהמילה "נשק" (כלי נשק) היא מאותו שורש של נשיקה. האם זו אותה משפחת מילים? לדעתי לא. אבל איך זה אותו השורש?
מדובר באמת בשני שורשים זהים, נש"ק, אבל לכל שורש מקור שונה ומשמעות אחרת. התופעה הזו קיימת בעברית בעוד מקרים רבים. לשורש ער"ב, למשל, יש כמה וכמה משמעויות שונות, ולכן אין קשר בין ערב (סוף היום), ערבות (שנותנים בבנק) ועירוב (או עירבוב).
האם יש קשר בין "פגרה" ל"פוגרום"?
לא, אין קשר בין "פגרה" שמקורה בשפות השמיות לבין "פוגרום", שהיא מילה רוסית שנקלטה גם לאנגלית ופירושה פרעות, חמס ושוד, בעיקר כנגד יהודים. "פוגרום" מורכבת משני חלקים: "פו" הקרוב ל"פוסט" הלטינית ופירושה "אחרי", ו"גֶרם" שפירושו בשפות ההודו-אירופיות "רעם". פוגרום פירושו בעצם "אחרי הרעם", ולפי פירוש אחר "כמו רעם".
האם יש קשר בין "מניאק" בסלנג הישראלי לבין "מניאק" באנגלית במשמעות של מטורף.
מניאק בעברית שאולה גם מאנגלית וצרפתית שם פירושה מטורף, וגם מן הערבית, שם פירושה נבל או סוטה. בערבית התגלגלה המילה מן המילים נייק (רודף זימה) ומניוק (מי שתחבו אצבע ביושבנו).
כיצד קרה המצב האבסורדי שהמילה "קֶלֶס" קיבלה שתי משמעויות שונות, הפוכות לחלוטין: מצד אחד צחוק ולעג, ומצד שני שבח ותהילה?
קלס, קילס וגם התקלס כלשון גנאי מצויים במקרא ומקורן בשורש שמי. קילס כלשון שבח הוא פועל תלמודי, וכנראה הושפע מיוונית ( calos פירושו יפה). השורשים זהים בעיצוריהם אך אין ביניהם כל קשר אחר, והיפוך המשמעות הוא צירוף מקרים. ההיפוך הטריד את מנוחת חכמי התלמוד, שנמנעו כמעט לגמרי משימוש במשמעות השלילית.
מה הקשר בין הנחת דבר מה על השולחן, הנחה במכולת והנחת עבודה?
הנחה במכולת מקבלים מאז מגילת אסתר שבה נכתב "והנחה למדינות עשה", ורש"י מסביר: " לכבודה הניח להם מן המס שעליהם". במקרה זה נותנים לבעל החוב מנוחה מתשלום החוב. כשמניחים דבר מה על השולחן נותנים לו "מנוחה", וכשטוענים טענה "מניחים" אותה על שולחן הדיונים. כולם באותו שורש (נוח), בניין (הפעיל) וקרובים במשמעות.
בדיון משפחתי סביב נושאי חקלאות, הסטוריה ועברית, עלתה טענה שבעברית של היום קיימת שגיאה: החרמש ומגל הוצרחו במשמעותן. כאשר קוצרים ב"חרמש" התוצר הוא גל על פני הקרקע, בעוד ה"מגל" אכן צורת חרמש לו, בדיוק חצי סהר הלבנה בהולדתה.
במקרא מופיעים המגל והחרמש פעמים מעטות, ובשני המקרים מדובר על הכלי המעוקל הדומה לירח המתמעט, ומכאן גם הדימוי מן העברית החדשה "חרמש הירח". במשנה מדובר על "מגל יד" ו"מגל קציר", ויש ביניהם הבדלים קטנים: מגל היד קטן מעט יותר, והוא החרמש המקראי. להבו של מגל הקציר משונן, והוא המגל המקראי. בערבית הם נקראים בהתאמה "חשישה" (מהמילה חשיש, עשב) ו"מנג´ל". הכלי שאנו קוראים לו היום חרמש הגיע מאירופה, וניתן לו השם חרמש כדי להבדילו מהמגל.
בשבת שרנו את "עוגה עוגה במעגל נחוגה" במלעיל עסיסי, ולפתע ניפץ לי אחד מבני המשפחה אשליית ילדות: ב"עוגה" אין הכוונה לעוגה כמו עוגת שמרים, אלא לפועל - עוגה מלשון "לעוג". מה ההבדל ומה הקשר?
העוגה שאנו אוכלים ועוגה (במלעיל) כצורת ציווי מיוחדת לצורכי ריקוד, באים משורש זהה בעיצוריו: עו"ג, אך אלה שורשים שונים במקורם ובמשמעותם. עוג א´ הוא לישת עוגות, עוג ב´ הוא הליכה או פעולה במעגל, ו"עוגה" בשורש זה במלרע פירושה מעגל. מאחר שחלק מהעוגות המוכרות לנו הן עגולות, נוצר בטעות קשר משמעות בין עוג א´ לעוג ב´, ולראייה מביא בן ציון פישלר ב"לשוננו לעם" שער של ספר ילדים שבו שרים את "עוגה עוגה" סביב עוגה עגולה.
האם המילה אָרוּס, מי שמתעתד להינשא, באה מהמילה אֶרוֹס?
אין קשר. ארוס העברי, ובמקור המקראי הפועל ארש, מתקשר למילים שמיות מקבילות כמו למילה הערבית ערוש, חתן. ארוס הוא אל האהבה במיתולוגיה היוונית. הסיומת –וֹס נהוגה בשמות יווניים רבים.
האם יש קשר בין המילה אווירון בעברית לבין avion בצרפתית באותה משמעות?
המילה "אוויר" מקורה ביוונית, כמו המילה הצרפתית avia , וכן מקבילות בשפות רבות אחרות. המילה "אווירון" חודשה בידי אליעזר בן יהודה, ומורגשת בה השפעת הצרפתית. יש טענה שאת המילה חידש דווקא בנו איתמר.
האם יתכן קשר כלשהו בין השמות ג´ורג´ וגיאורג לשם גיורא?
אין קשר. George הוא גלגול של מילה יוונית שמשמעה בעל חווה. גיורא פירושו בארמית גֵר, המילה מופיעה בתלמוד הבבלי ובתרגום אונקלוס.
השורש גז"מ קשור גם להגזמה ולגוזמה, וגם לגזימת או גיזום עצים. האם יש קשר בין המילים האלה?
שני השורשים מצויים בשפות שמיות שונות. הפועל הארמי גְזַם מתייחס לשתי ההוראות. האטימולוג קליין מעלה סברה ש"גזם" במשמעות הגזמה נולד כהרחבה ל"גזם" במשמעות חתך: דיבר דברים חדים וחותכים, ומכאן, הגזים.
לקראת פסח ניסיתי להבין מה ההבדל בין הגדה לאגדה.
שתי המלים הן מאותו שורש, נג"ד, ושתיהן מופיעות בתלמוד, במשמעויות דומות. "הגדה" היא במשקל הפעלה, "אגדה" היא במשקל אפעלה. האות א´ איננה אות שורש והיא אופיינית למשקלים ארמיים, כמו ב"אגדתא". כך נוצרה אבדלה בעקבות אבדלתא, אשכבה (המודרנית) בעקבות אשכבתא, ועוד רבות.
מה בין הספקה לאספקה? בתחום משק המים, למשל, באיזה מן המילים צריך להשתמש: מערכת הספקת או אספקת מים, תכנית אב להספקת או אספקת מים, מהנדס הספקת או אספקת מים וכו´?
"אספקה" על פי הגדרתה המקורית היא החומר המסופק, ציוד, מזון או מים: "הגיעה האספקה". "הספקה" היא פעולת ההזנה: "הקו הזה נועד להספקת מים". במילון הצבאי "אספקה" היא מכלול הציוד שיש לחייל, ו"הספקה" היא מכלול הפעולות הנדרשות לציוד ולהזנת החייל, ומכאן גם "קצין הספקה". היום יש ערבוב מוחלט בין שתי המלים. "אספקה" נתפסת גם כציוד, גם כפעולה וגם כמונח כללי. "הספקה" מתייחדת לפעולת ההזנה. כך אפשר למצוא בתחום הניהול אתר המלמד על "שרשרת האספקה", ואתר אחר העוסק ב"שרשרת ההספקה". לטעמי השימוש ב"אספקה" פתוח יותר, והייתי ממליץ עליו לדוגמאות שהבאת.
מה בין "חימר" ל"חומר"?" ובאותו עניין: "נתקלתי בפועל בעל 5 אותיות שורש: חמרמ"ר; האם יש כאן קשר למילה "חמרה", אותה אדמה אדומה?
חמ"ר הוא שורש מתעתע. מחלקים אותו לחמש הוראות נפרדות, אבל אטימולוגים כמו ארנסט קליין סבורים שכמה מהן קשורות זו בזו. ההוראות הנפוצות קשורות לשריפה וצריבה ולצבע האדום. "חומר" במשמעות הקדומה היא אדמה אדמדמה שממנה עושים כדים, ובשפת ימי הביניים המילה התפתחה למשמעות הרחבה יותר, בצמד "חומר וצורה". "חימר" הוא האספלט החום-שחור, ומקורו כמקור "חומר". גם הפועל המקראי חמרמר, וכן אדמת החמרה הערבית קשורים לצבע האדום, הקרוי בערבית "אחמר". הוראה אחרת של השורש היא: היה קשה, ממנה נולדו מילים כמו חומרה והחמיר, וגם זו קשורה לפי קליין באותו מקור של "חומר" ו"חימר": האדמה הקשה. חֶמֶר במשמעות יין, והפועל חמר במשמעות תסס, הם גילוי אחר של השורש, ומכאן "חמרמורת", המילה העברית להנג-אובר. הוראה אחרת של השורש נקשרת לבעל החיים החרוץ והעקשן "חמור".
מה בין "תפיסה" לבין "תפישה"?
אין כל הבדל. תפש (ומכאן תפישה) היא הצורה המקראית, ותפס – הצורה התלמודית. קיימת נטייה לא מחייבת להבחין בין "תפיסה" פיזית לבין "תפישה" שכלית.
מזה זמן רב אני תוהה מה הקשר בין "מאזניים" שמקורה במקרא, לבין "אוזן", שתי מלים מאותו שורש?
למילים "אוזן" ו"מאזניים" אותו שורש עברי, אז"ן, אבל גירוד קל בשפות השמיות המקבילות מגלה שלשורשים מקור ומשמעות שונים. "אוזן" היא קרובת משפחה של "אודנא" הארמית, כאשר הד´ התגלגלה בתהליכים פונטיים לז´ העברית. "מאזניים" קשורה לשורש הערבי וז"ן, שקל, וכאן מקור העיצור ז´ שונה מזה של "אוזן". את הקשר בין העובדה שהאוזן היא איבר שיווי המשקל למאזניים אנו יוצרים כאנשים בעלי השכלה מודרנית.
איך מבדילים בין נמר, ברדלס, טיגריס, פנתר, צ´יטה ושאר החתולים. ואולי מדובר באותה חיה?
התשובה מורכבת וגם עליה יש מחלוקות. מבחינים בין נמרים מנומרים ("נמר חברבורות") ונמרים מפוספסים, ובעברית החדשה השם "נמר" מתייחס לשני הסוגים. במקרא "נמר" הוא מה שקרוי ליאופרד, שהוא אחד מנמרי החברבורות, ופירושו בלטינית "האריה המנומר". ברדלס התלמודי הוא נמר חברבורות אחר: צ´יטה, ששמו התגלגל מהמילה ההודית cita שפירושה מנומר. במשנה מבחינים בינו לבין הנמר, כמו בצירוף "הארי והדוב והנמר והברדלס והנחש". השם ברדלס מקורו ביוונית - פרדאליס, החיה המנומרת, אך כנראה שמילה יוונית זו מושפעת משפות שמיות שבהן "ברוד" (או מילים קרובות) פירושה מנומר, כדוגמת העברית. "פנתר" הוא שמו היווני של הליאופרד, אך היום הוא מתייחס בעיקר לגירסה השחורה שלו. טיגריס הוא השם הלטיני-יווני של נמר הפסים.
אני אב לאופק, בת שלוש בקרוב. לפני כשנתיים גיליתי שבפרסית, שפת האם של הוריי, קיימת המילה ufuq באותה משמעות. מהיכן הגיעה המילה?
"אופק" הגיעה גם לעברית וגם לפרסית מן הערבית. לעברית הגיעה בימי הביניים יחד עם מילים כמו "מרכז" ו"לחן". ד"ר תמר גינדין מבהירה כי מחצית המילים של הפרסית החדשה מושפעות מערבית, וביניהן ufuq .
אני קונה לי ולאמי עלי סלק לבישול, שהם לדעתי עלים ירוקים ורחבים שבסיסם הוא לבן. אמא שלי טוענת שאלו עלי מנגולד ולא סלק. האם בכלל יש הבדל בין מנגולד לסלק?
מנגולד הוא סוג של סלק, הקרוי גם סלק לבן או סִלקה, ועליו לבנים וגדולים. הסלק המוכר לנו יותר הוא הסלק האדום, שעליו קטנים וירוקים.
בבית הקברות ברחוב טרומפלדור בתל אביב יש מצבות שכתוב עליהן פ"נ גלמוד. בבית הקברות של המושבה כנרת כתוב פ"נ אלמוני. מה מקור ההבדל?
"גלמוד" הוא אדם שחי בגפו, ללא קרובים וידידים. אלמוני הוא אדם שאין יודעים מיהו. הכתובת "אלמוני" היא על פי הדרך הנהוגה בבתי קברות בעולם (anonymus) , בעוד גלמוד היא מילה עברית יפהפיה המעניקה לאדם שאין יודעים את שמו ממד אנושי.
בזמן ארוחת ערב עם האחיין שלי מצאתי את עצמי מונע ממנו לשחק עם הסכין, ואומר לו: "אסור, סכין זה מסוכן". האם יש קשר אמיתי בין "סכין" ל"סכנה", או שזה צירוף מקרים?
אין כל קשר בין השניים. "סכנה", מהשורש סכ"ן, קשורה לשורשים קרובים בשפות שמיות במשמעות דומה, והיא מתייחסת למגוון מצבים שהחשש מדקירת סכין אינו הבולט ביניהם. "סכין" היא מילה תלמודית ללא שורש, המקבילה למילה המקראית שׂכין, המופיעה פעם אחת, בספר משלי. "סכין" מזכירה את המילה הארמית שכינא, הקשורה כנראה לשורש הקיים גם בעברית, שׂכ"ך, לשפד, שממנו נגזרה בין היתר סיכה.
במסגרת שיעור תושב"ע ערכתי לתלמידי בכתה ט´ היכרות עם המילים אולפנא ואולפן, שמשמעותם בתלמוד מקום לימוד. "ומה עושים באולפן?" שאלתי. "מצלמים", הם ענו. איך נוצר הקשר בין אולפן הטלוויזיה לאולפן הלימוד?
"אולפן צילום" במשמעות "חדר העבודה של הצלם" חודש בשנות השישים. שמו הבינלאומי הוא studio , מילה שנולדה בראשית המאה ה-19 כשם לחדר העבודה של ציירים ופסלים, והתפתחה לתחומים מגוונים, ביניהם חדר העבודה של הצלם, ומאוחר יותר כונה כך החלל שבו מצלמים שידורי טלוויזיה וקולנוע. "סטודיו" קשור לפועל האנגלי הנפוץ study דהיינו, ללמוד, שמקורו בלטינית ובצרפתית. על בסיס הקשר הזה הורחבה בעברית משמעות "אולפן", מקום לימוד, ל"אולפן צילום".
בפרסומת למאמני כושר נאמר "אצלנו לא מוותרים על מקצועיות ומקצוענות". מה ההבדל?
ההבדל דק. "מקצועי" מתייחס לעבודה ולעובד, ופירושו "על פי דרישות המקצוע": "דוד עשה עבודה מקצועית", "דוד הוא חשמלאי מקצועי". "מקצוען" מתייחס לתכונותיו של בעל המקצוע, ופירושו "פועל בתחום התמחותו באופן מושלם": "דוד הוא מקצוען אמיתי".
ברצוני לדעת אם מקור המילה רִתמה הוא מצמח הרותם, שענפיו ידועים בחוזקם.
רותם העברי מקביל ל"רתם" הערבי, שפירושו צמח המטאטא, וזאת עקב דמיונו של השיח למטאטא. ואכן, הרותם נקרא באנגלית גם broom . השם הערבי נגזר מהפועל הערבי רת"מ, קשר יחד, המקביל למשמעות הפועל העברי. נראה שזה גם מקור השם העברי ומכאן שרתימת (קשירת) המטאטא, ריתמת הסוס ושיח הרותם רתומים זה לזה. המונח המדעי הבינלאומי לצמח הרותם הוא retama , הדומה במפתיע לשם העברי, ולא במקרה. מקורו מן הספרדית, ששאלה אותו מהערבית.
ברצוני לדעת האם יש דבר בדמיון הצליל בין יין לבין wine ?
יש ויש קשר. שמו של היין עובר משפה לשפה מזה אלפי שנים. מלים דומות מצויות בגרמנית (ויין), הולנדית, צרפתית, איטלקית, רוסית (וינו), ארמנית (גיני), אלבנית (ווֹנֶה) ועוד. המילון האטימולוגי של קליין מביא מלים מקבילות בשפות השמיות: ינ באוגריתית, וינ, ענבים שחורים, בערבית ובאתיופית, אינו באכדית. המילה היוונית שממנה התגלגלה המילה לאנגלית היא אוינוס, ובלטינית וינום. החוקרים מסכימים שמקור המילה עתיק, אך חלוקים מאין הגיעה, האם מן השפות השמיות, מן האי האגאי או מאזור הקווקז. מילון אוקספורד סבור שהמקור המשותף הוא באגן הים התיכון.
האם "כמו לוּ" אקוויולנטי ל"כאילו"?
"כמו לו" הוא צירוף תנאי הנדיר בשימוש. הוא דומה בכוונתו לכאילו: מילת תנאי המייחסת דבר מה לדומה לו. במילה "כאילו" קיים צירוף של מילית הדמיון כ´, ושתי מילות תנאי: אם+לו, שאחת מהן למעשה מיותרת. "כמו לו" מוותר על אחת מהשתיים.
האם ה דמיון בין המילה "קותל" (מהצירוף המקובל "קותלי חזיר") לבין המילה באנגלית cutlet מקרי ?
הדמיון מקרי. "קותל" בתלמוד הוא אכן גם קיר (כותל) וגם דופן רגלה של בהמה, על פי הביטוי הארמי התלמודי "קותלי דחזירי". cutlet שמקורה לטיני היא נתח בשר, לאו דווקא של חזיר. מכאן המילה הגרמנית שנקלטה בז´רגון הישראלי קוטלט.
האם יש הבדל בין "שיהוי" לבין "השהיה"?
שיהוי היא מילה תלמודית שאינה נפוצה היום בשימוש הכללי, אך היא זכתה לעדנה בתחומים מקצועיים לא מעטים. בתחום ההנדסה פירושה lag , בתחום ההנדסה delay וכן יש לה פירוש במוזיקה ועוד. "השהיה" בשפת היומיום היא שם הפועלה של "השהה", והיא קיימת גם כמונח מקצועי בתחום המחשבים וכן בהנדסה, חינוך, בנקאות ועוד. ההבדל בין שני המונחים הוא בשימושים השונים ולא במשמעות.
האם יש קשר בין המילה "שר" לבין המילה האנגלית sir , בעקבות "השר סיר משה מונטיפיורי"?
אין קשר, "סיר" האנגלי מקורו הלטיני ב"סניור", זקן; "שר" היא מילה שמית-מקראית ומשמעותה "בעל שררה". מונטיפיורי זכה לתואר "סיר" עקב היותו ראש עיריית מרכז לונדון, והיהודים יצרו את הקישור התוכני-פונטי ל"שר", ובכך כיבדו את מעמד העל שהיה לו בעולם היהודי.
האם יש קשר בין "מקצוע" במשמעות משלח יד לבין "מקצועה", שהיא כלי נגרים להחלקת העץ?
הקשר הוא בשורש המשותף קצ"ע, שפירושו גירוד וחיתוך. מכאן נולדה המילה המקראית "מקצוע" במשמעות זווית, ונראה שמכאן התרחבה המשמעות בעברית החדשה ל"תחום עיסוק ייחודי". עם זאת יש הקושרים את "מקצוע" לשורש קצ"ה, ממנו נגזרות "מוקצה", ו"הקצאה".
האם יש קשר בין חורף לבין חרופּ?
אין כל קשר. חורף היא מילה מקראית שמית, מקבילה לח´ריף הערבית שפירושה סתיו, והפועל ח´רף, לאסוף את הפרי. חרופ היא מילה יידישאית שמקורה ברוסית, ופירושה נחרה. ביידיש התרחבה לשינה בכלל.
האם יש קשר בין עבש ומעופש?
לדעת החוקרים עב"ש ועפ"ש הם שורשים קרובים, מה גם שהצורה הערבית היא ב"ש.
האם יש קשר בין שתיקה ושקט?
הדעות חלוקות. חלק מהחוקרים סבורים שמדובר בשורשים קרובים שיש ביניהם שיכול עיצורים. שורש מקשר בין השניים הוא סכת: "הסכת ושמע" פירושו שתוק ושמע. גם בערבית סכת פירושו שתק. חוקרים אחרים, וביניהם קליין, חולקים על כך וטוענים ששקט קרוב אל שקע, וזאת על פי הערבית והאכדית. המחלוקת מתייחסת גם לביטוי "שוקט אל שמריו" שמקורו בספר ירמיה. כמה פרשני מקרא מסבירים שהיין "נח על שמריו", ואחרים שהיין "שוקע אל שמריו" (השוקעים לתחתית הכלי).
האם למילים "עילה" ו"סיבה" משמעות זהה?
"עילה" (בכתיב חסר: עִלָּה) היא מילה תלמודית, "סיבה" היא מילה מקראית. במקורן הן נחשבות מלים נרדפות, במשמעות "גורם". בספרות ימי הביניים מדובר על "העילה הראשונה", אלוהים, שהוא הסיבה הראשונה לכל הדברים. היום משמשת "סיבה" גם במשמעות גורם אובייקטיבי, ("מה הסיבה להתחממות כדור הארץ"), וגם במשמעות סובייקטיבית, הזדמנות או תירוץ: "סיבה למסיבה", "יש לי סיבה לכך שלא הגעתי לשיעור". "עילה" משמשת בעיקר בתחום המשפטי ("עילה להגשת קובלנה"), וגם בתחומים אחרים במשמעות הסובייקטיבית.
השבוע ביקרתי בטקס השבעה צה"לי. לשמע הקריאה המצמררת "אני נשבע" שאלתי את עצמי מה מקור המילה, והאם היא קשורה לספרה שבע.
הסברה המקובלת היא שאכן השורש שב"ע ונגזרותיו, כמו "נשבע" ו"שבועה" נולדו מהספרה שבע. התפתחות זו קדומה ומצויה בשפות שמיות רבות,יש טוענים שבהשפעת העברית. על פי האטימולוג קליין "נשבע" פירושו: קושר עצמו באמצעות שבעה נדרים (או שבע שבועות).
יש הטוענים שהמילה "אירופה" מקורה במילה "ערב". היש רגליים לדבר?
יש ויש ויותר מרגליים. היוונים נהגו לשאול מילים משפות אחרות. אירופה פירושה אכן "האזור בו שוקעת השמש", והשם שאול לאו דווקא מן העברית אלא משפות שמיות אחרות כמו האכדית: erebu פירושו נכנס, ירד, שקע. שמו של ארבוס הוא erebos , מלך החושך במיתולוגיה ובעלה של מלכת הלילה, נגזר על פי האטימולוג קליין ישירות מ"ערב" העברי. גם "אסיה" מקורה שמי: השורש האכדי asi פירושו "יצא, זרח", ואסיה היא "האזור בה זורחת השמש", לעומת אירופה. asi מקביל לשורש העברי יצ"א.
למילה שיפון בעברית שתי משמעויות : סוג של דגן ( rye ) וסוג של בד . איך מבדילים ביניהן?
הבד נקרא כדרך שהוא נהגה בצרפתית ובאנגלית chiffon , בפ´ רפה. כך גם נהגה הדגן בתלמוד בעקבות שמו ביוונית, אך בעברית החדשה נוהגים להגות את המילה בפ´ דגושה.
מאין באה המילה "ממחטה" שמקנחים בה את האף? והאם יש קשר בין ממחטה ל"מוחטה"?
יש ויש קשר. מקור המילה מוחטה בערבית: מח´אט או מח´אטה פירושן הפרשת האף, והפועל מח´ט בערבית פירושו למשוך באף. הפועל העברי מחט מופיע בתלמוד במשמעות ניקוי הפתילה, וכך יצר אליעזר בן יהודה, שהגה כידוע חיבה רבה לערבית, את "ממחטה", וכן השתרש גם "מחט את אפו". בן יהודה הציג אותה לראשונה יחד עם המילה "מגבת" בשנת 1893.
מדוע התכווצויות הרחם בלידה נקראות "צירים"? האם יש מקור הגיוני לביטוי "צירי לידה"?
המקור הוא מקראי, כמו בפסוק בישעיה "צירים אחזוני כצירי יולדה" ובאחרים. "ציר" היא מילה רבת הוראות ומקורות (ציר דלת, שגריר, דרך, רוטב ועוד), ואין הסכמה למקורה במקרה של צירי לידה. יש שמוצאים קשר בין צירי הלידה לציר הדלת המסתובבת, המזכירה את פיתולי היולדת בעת כאביה. המדרש תומך בהשערה הזו. בדיון על הפסוק בישעיה אומר ר´ יהושע: "כשם שדלתות לבית, כך דלתות לאשה, שנאמר, ´כי לא סגר דלתי בטני´". רבי עקיבא מוסיף: "כשם שמפתח לבית כך מפתח לאשה, שנאמר, ויפתח את רחמה".
מה בין בולימיה לבין בולמוס (האכילה) שמאפיין אותה?
יש קשר הדוק. שתי המלים באו מיוונית, מהמילה boulimos – רעב חזק, המורכבת משני חלקים: bous הוא שור, limos הוא רעב, כך שמדובר ברעב של שור. בולימיה היא המילה הבינלאומית למחלת אכילת היתר, בולמוס התקבלה בעברית התלמודית, והיא גם השם הרשמי למחלת הבולימיה, שהיא גילוי של ה"אנורקסיה נרבוזה". בעברית החדשה משתמשים ב"בולמוס" גם בעניינים שאינם קשורים לאוכל (נתקף בולמוס של דיבור)
מה בין חמינאדוס וחמין?
חמין היא מילה עברית תלמודית. "חמינאדוס" הן בלדינו ביצים הטמונות בחמין, וזהו קיצור של הביטוי guebos haminados – ביצים של חמין.
מה בין נגיד הבנק לבין נגד בצה"ל?
נגיד היא מילה מקראית שפירושה שליט, מנהיג. במערכת הישראלית היא יוחדה לנגיד בנק ישראל, אך יש הצעה להגביל את כוחו באמצעות "מועצת נגידים". נגד היא מילה צה"לית שפירושה מפקד שאינו קצין. לכאורה שתי המלים נלקחו משורשים שונים: "נגיד" מהשורש נג"ד 1 במשמעות "היה גבוה" ממנו נגזרו "הגיד", "התנגד" ואחרות. "נגד" מהשורש נג"ד 2 במשמעות "משך, היכה". בפועל שתי המלים מתייחסות לעמדת הנהגה והובלה, ויש אטימולוגים הטוענים שנג"ד 2 אינו אלא הרחבת משמעות של נג"ד 1.
מה ההבדל בין "לורד" ל"טוש"?
שני המונחים מתייחסים לעט סימון. לורד הוא שם מסחרי, טוש היא מילה גרמנית לסוג מסוים של דיו. במקומות שונים נוצר לגביהם בידול. בירושלים קוראים טוש לעט הסימון העבה ולורד לעט הדק. בתל אביב ובחיפה – להיפך. האקדמיה קוראת לטוש וללורד גם יחד "מַצְבֵּעַ".
מה ההבדל בין "יושרה" לבין "יושר"?
מדובר בניואנס. "יושר" (באנגלית honesty או decency ) היא תכונתו של מי שאינו נוהג לרמות, לגנוב וכדומה. "יושרה", integrity , היא כל זה בתוספת חוט שידרה מוסרי מוצק ואישיות שלמה של אדם שתוכו כברו.
מה ההבדל בין אמפתיה וסימפתיה?
סימפתיה היא חיבה או אהדה לאדם או לרעיון. אמפתיה היא נכונות ויכולת לקבל את הזולת ולהיות קשוב לעולמו ולרגשותיו, גם בלי לחבב אותו או להסכים עמו.
מה ההבדל בין המחרה, תִמחור ותמחיר?
שלושת המושגים מצטופפים בשימוש המקובל באותה משבצת בהוראת קביעת מחיר של מוצר. "המחרה" היא הצורה שהותקנה על ידי האקדמיה, אך הצורה המוקדמת ממנה "תמחור" נפוצה יותר. תמחור הוא שם פעולה, והדגש בו על פעולת קביעת המחיר. הוא נגזר מ"תמחיר", שהוא המונח החשבונאי: לתמחר פירושו לבצע תמחיר. אמנון שפירא מן האקדמיה מוסיף הבהרות: "תמחיר" היא תורה חשבונאית העוסקת בחישוב עלויות הייצור או השיווק של מוצר. היא כוללת כלים ושיטות המאפשרים לחשב את מחיר המוצר בכל שלב של ייצורו. "תמחור" הוא שימוש בתורת התמחיר לחישוב עלות המוצר בשלב נתון. שני המונחים האלה (באנגלית costing ) עוסקים למעשה בעלויות הייצור והשיווק. "המחרה" לעומתם היא קביעת מחיר המכירה של מוצר על פי יעדי השיווק שלו, באנגלית: pricing .
מה ההבדל בין הפעלים נטע ושתל?
במקרא ובתלמוד אלה פעלים נרדפים: הכנסת צמח לאדמה במטרה שיגדל. נטע נפוץ הרבה יותר גם במקרא וגם בתלמוד. דווקא בעברית החדשה התהפך הגלגל: נטע נחשב פועל במשלב גבוה, ובכל מקרה הוא מתייחס רק לעצים, בעוד שתל הוא פועל יומיומי ונפוץ יותר, מתייחס לכל סוגי הצמחים, ומתפקד גם כדימוי (השתלת לב, סוכן שתול) ובסלנג ("נשתל" במשמעות נדהם).
מה ההבדל בין חצוף לחוצפן?
חצוף הוא מונח תלמודי, ופירושו מי שמעז לעשות דבר מה נגד הכללים. ההוראה שם אינה בהכרח שלילית. על ארץ ישראל נאמר "כמה חצופה היא ארץ ישראל שעדיין עושה פירות". לעומת זאת על הכלב נאמר שהוא "חצוף לכאן ולכאן, נוטל מזה ונותן לזה, גוזל מזה ואוכל, וגונב מזה ואינו מתבייש". "חוצפן" היא צורה בעברית החדשה, והיא מושפעת ככל הנראה מהמילה ביידיש "חוצפהניק", בעל חוצפה.
מה ההבדל בין מסית למדיח?
"להסית" ו"להדיח" משמעותם: להניע אדם או אנשים אחרים למעשה רע. ל"להדיח" משמעויות נוספות, כגון לגרש ולהפיל מישהו ממעמדו. שני הפעלים מקראיים, אבל הצירוף "מסית ומדיח" הוא תלמודי. בעברית החדשה "מדיח" כמעט אינה בשימוש במשמעות הזו.
מה ההבדל בין פצצה לפגז?
הדמיון והעירוב בין המילים רב, ובשימוש הרווח הן למעלה מילים נרדפות, בהוראת מכל חומר נפץ שנועד להתפרק ולגרום הרס. הבחנה ביניהן מציע יאיר בורלא ב"מילון למונחים צבאיים": פצצה מועפת (מאווירון, מרגמה וכדומה) ומיוצבת באמצעות סנפירים, בעוד פגז הוא טיל (היוצא ממטוס, תותח וכדומה) המונחה באמצעות סחרור. עם זאת "פצצה" היא גם מכל חומר נפץ המונח במקום מסוים, ומופעל באמצעות טיימר.
מה ההבדל בין תנין ותמסח, ובין אליגטור לבין קרוקודיל? האם יש הקבלה בין הזוגות?
אליגטור וקרוקודיל הם זוחלים דומים, ושניהם קרויים בעברית גם תנין וגם תמסח, שהן מלים נרדפות. אליגטור הוא תנין בעל ראש קצר ורחב יותר מן הקרוקודיל. תמסח היא מילה בעברית החדשה על פי מילה הערבית הסורית זהה, המוכרת גם בשמו של "אגם תמסח" שבצפון תעלת סואץ. "נחל התנינים" הוא תרגום השם הערבי "ואדי א תמאסיח", שעד ראשית המאה הקודמת היו בו תנינים. בשנות ה-20 זכה הנחל גם לשם נחל זרקא, בתרגום חופשי "הנחל הכחול", ומכאן שם הכפר ג´סר א-זרקא. קרוקודיל, ובקיצור קרוק, הפך בלועזית גם שם לעורו המבוקש של התנין, ולמוצרים המיוצרים ממנו.
מה המשותף ומה השונה בין נגיף, וירוס וחידק?
נְגיף (ולא נָגיף) היא המילה העברית לוירוס. חיידק היא המילה העברית לבקטריה, והיא חודשה על ידי אליעזר בן יהודה.
מה הקשר בין המילה הספרדית arroz לבין אורז העברית?
אורז היא מילה תלמודית שהושפעה מהמילה היוונית oryza , ומקורה מן המזרח. המילה ההודית העתיקה לאורז vritu נדדה אל האפגנית, הפרסית ומשם אל היוונית. היוונית (ואולי שפות המזרח ישירות) השפיעה על שפות רבות, ומכאן רייס האנגלית, ארוז הספרדית, ריזוטו האיטלקית, רי ( riz ) הצרפתית, רייס הגרמנית, ריס הרוסית, וכאמור, אורז.
מה הקשר בין "תה של מנחה" ( five o´clock tea ) למנחה במשמעות מתנה או זבח?
"מנחה" עברה כמה גלגולי משמעות. במקרא פירושה מתנה ובהקשר הדתי קורבן בבית המקדש. תפילת מנחה היא תפילת אחר הצהריים שבאה כתחליף לקורבן המנחה, ומכאן התגלגלה לשם כללי לשעות אחר הצהריים. מכאן קצרה הדרך ל"פייב או´קלוק טי".
מה הקשר בין "כתם" במשמעות רבב, לכלוך, לצבע הכתום?
אין קשר. "כתם" במשמעות הראשונה קיימת בשפות שמיות רבות. לצידה מופיעה "כתם" במשמעות זהב, כמו בפסוק בשיר השירים "ראשו כתם פז". מקורה המשוער מיוחס ל"כותימו", צורף זהב באכדית, שמקורה במילה השומרית "קודים", באותה משמעות. מכאן מקורו של הצבע הכתום, הדומה לזהב.
מה הקשר בין המילה "גאון" במשמעותה כיום, תרגום של genius לבין "גאון" הקדומה, כמו ב"רב סעדיה גאון"?
"גאון" המקראית, מן השורש גא"ה, פירושה רום או גובה, ובהרחבה גאווה וגאות המים. הביטויים "גאון יעקב" ו"גאון ישראל", כלומר, גדולתו של ישראל, שהופיעו בספר נחום, קוצרו בתקופת ימי הביניים ל"גאון", כתואר לגדולי וחכמי הדור. בעקבות זאת, בעברית החדשה, "גאון" הוא אדם הניחן בכישרון ובחוכמה. המשמעות הזו התקבלה בין היתר בגלל הדמיון בין "גאון" ל- genius . קשר כזה בין מילה עברית ללועזית בצליל ובמשמעות אפשר למצוא בצמדי מלים כמו יובל ו- jubilee אשף ו- chef , מסתורי ו- mystery , כבל ו- cable , כנסייה ו- ecclesia . בכל המקרים האלה אין קשר אטימולוגי בין המילה העברית ללועזית, אבל יש לדמיון הצליל והמשמעות המקורית תפקיד בהרחבת המשמעות של המילה העברית.
מה הקשר בין המילה העברית "תעריף" למילה הלועזית tariff ?
קשר של בני דודים. המילה העברית נוצרה בהשפעת המילה הערבית תעריף שפירושה מידע (מהשורש ערף, ידע, שנאמר, אנא עארף?), ומן השפות האירופיות בהן היא קיימת במשמעות סכום נקוב לשירות כלשהו. המילה קיימת באנגלית (tariff) , בגרמנית וצרפתית ( tarif ) בספרדית tarifa) ), באיטלקית tariffa , וגם אליהן היא הגיעה מן הערבית.
מה הקשר בין המילים נבל ומנוול?
"נבל" בא משורש נב"ל במשמעות מתועב, מזוהם (כמו ב"ניבל את פיו"). מנוול בא משורש נו"ל במשמעות דומה, הנחשבת צורת משנה של נב"ל, ולמעשה מדובר בשורשים אחים.
מה הקשר בין השימוש ב"נשוא מכתב זה", "נשוא מכרז זה" וכיו"ב לבין ה"נשוא" במשפט?
למילה "נשוא" שימושים שונים והקשר ביניהם רופף. "נשוא פנים", הנכבד המקראי, הוא זה ש"נושאים אליו" את הפנים כדי לשמוע את דבריו. הנשוא התחבירי הוא זה ש"נושא הפעולה" מתייחס אליו במשפט. השימוש ב"נשוא" הנזכר בשאלה נהוג בספרות המשפטית ופירושו "העניין שהמכתב (או העתירה, המכרז וכדומה) מתייחס אליו".
מה הקשר בין "להוכיח מישהו" ו"להוכיח משהו"?
מדובר באותו פועל בבידול משמעות. "להוכיח משהו" פירושו להביא עובדות התומכות ברעיון או בהשערה כלשהם. "להוכיח אשמה" פירושו להביא ראיות לאשמה. להוכיח משפט מתמטי: להביא ראיות לתקפות המשפט. מכאן שם העצם "הוכחה". "להוכיח מישהו" פירושו לגעור במישהו, להציג בפניו את מעשיו הרעים, כמו בפסוק המקראי "את אשר יאהב - יוכיח". מכאן "תוכחה". המשותף לשני השימושים כמו גם ל"וויכוח" ו"נוכח לדעת" שנגזרו מאותו שורש, וכ"ח, הוא הרצאת טענות, הצגת רעיון לוגי או מוסרי בצורה מסודרת ומנומקת.
מה הקשר בין מחיר ומכירה? הקשר מקרי בהחלט, למרות ששני השורשים קיימים כבר בתנ"ך. לכל אחת מקור שמי נפרד. "מחיר" מקורה באכדית, וממנה נגזרה גם מוהר. גם ל"מכירה" ו"מכר" מקבילה באכדית: מַקַרוּ, שפירושה רכוש.
מה הקשר בין פטרוזיליה ל- parsley ?
פטרוזיליה היא צורה חדשה של השם התלמודי "פטרוסלינון". הדמיון בינה לבין parsley אינו מקרי: שתיהן התפתחו מהשם היווני petroselinum crispum . השם הלטיני התגלגל לשם האנגלי מן השם הצרפתי של הצמח: persil .
מה הקשר בין שמו העברי של כוכב הלכת השישי שבתאי, לשמו האנגלי Saturn ?
שמות כוכבי הלכת ניתנו בתלמוד, וכל הסימנים מצביעים על כך שבקביעת השם שבתאי היתה השפעה לטינית. על שם אל החקלאות הרומי סאטורנוס נקראו גם הכוכב וגם היום בשבוע ( dies saturni , שהתגלגל באנגלית ל- Saturday ). בעקבות הלטינית קשרו חכמי התלמוד את היום בשבוע (שבת) לכוכב (שבתאי), בלי תיווך האל המיתולוגי. במדרשי התלמוד קושרים באופן ישיר את כוכב שבתאי ליום השבת.
מה הקשר בין "תמרון" העברית, "מנאוראת" (תמרונים) הערבית והמילה האנגלית לתמרון manoeuvre ?
"תמרון" העברית חודשה על ידי אליעזר בן יהודה והופיעה לראשונה בעיתונו האור ב-1892. הוא טבע אותה בעקבות השורש הערבי מר"ן, ערך תרגילים, וקישר אותה למונח "בני מרון", ממסכת ראש השנה במשנה: " בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון ". בתלמוד הבבלי מסבירים מפי רב שמואל: "מאי בני מרון? כחיילות של בית דוד". בערבית נמצא במקביל את שם העצם תמרין והריבוי תמארין, ואת הפועל לתמרן. לצידו נמצאת בערבית גם המילה מנאוראת במשמעות תמרונים, שיש לה צלצול דומה אבל מקורה שונה. היא אכן נטבעה בהשפעת המילה הצרפתית (שעברה מאוחר יותר לאנגלית) manoeuvre . הצרפתית הלכה אחרי הלטינית, כאשר המשמעות המילולית המקורית של המילה היא "פעולת יד" (מאנו- אופרארי).
מה לציר פילדלפי ולמדינת פילדלפיה?
על פי דובר צה"ל, פילדלפי הוא שם שנקבע באופן שרירותי, ואין לו כל קשר לעיר פילדלפיה.
מה מקור הבלבול הרווח כל כך בציבור בין ארנב לשפן? הרי הארנב הוא אותו יצור פרוותי ארך אוזניים, קופצני וזריז, בעוד שפן הוא חיית סלעים קטנה, שמזכירה דווקא חולדה חסרת זנב או אוגר.
הבלבול הוא חד סטרי: הארנב, המוכר יותר לכלל הציבור בעיקר בנקבה, ארנבת, נקרא גם שפן, וזו אחת השגיאות הנפוצות ביותר בדיבור העברי, למרות נסיונות הזואולוגים להפריד בין השתיים. הבלבול נובע ככל הנראה מהסמיכות שלהן במקורות, במסגרת החיות מעלות הגירה, כאשר הארנבת והשפן מופיעים כצמד כבר במקרא. מסתבר שגם דוברי האנגלית נוהגים להחליף בין שמות בעלי החיים. באגס באני הוא, ללא ספק, ארנב ( rabbit ), אך שם המשפחה לו זכה הוא שפן ( bunny ).
מה מקור הדמיון בין המילים "תמלוגים" ל"תגמולים"?
שתי המילים מציינות דרכים שונות של הנאה מהשקעה או מנכס, אך המקור הלשוני שונה. "תגמול" היא מילה מקראית שמשמעותה שכר על מעשה. "תגמולים" בעברית החדשה: סכומי כסף המגיעים לאדם תמורת סכומים שהשקיע בעבר. "מלוג" היא מילה תלמודית שפירושה זכות השימוש ברווחים מקרן או מנכס אך לא מהנכס עצמו, ו"נכסי מלוג" מופיעים לצד "נכסי צאן ברזל". מכאן נגזרה המילה "תמלוגים", הנאה מרווחי יצירה.
מהו הקשר בין האח והאחות שבצוות הטיפול הרפואי לאלו השייכים לחוג המשפחתי?
"אחות" באה לעברית מהגרמנית, שם Schwester פירושה גם אחות במשפחה וגם אחות רפואית. גם באנגלית sister הוא כינוי לאחות בכירה בבית חולים, ואולי יש כאן גלגול של הכינוי הדומה לנזירות. "אח" הוא כבר פיתוח ישראלי, בעקבות "אחות".
על פי העברית החדשה העיט, eagle , הוא העוף הדורס המרשים ובעל העוצמה, ואילו הנשר, vulture , אוכל נבלות. בתנ"ך לעומת זאת מצטיירת תמונה אחרת: העיט הוא אוכל הנבלות והנשר הוא העוף ההרואי. האם לא נפלה כאן טעות?
העיט המקראי והעיט של היום אינם זהים. העיט של היום הוא אכן eagle המתואר בשאלה. העיט המקראי הוא שם קיבוצי לעופות דורסים אוכלי נבלות, שאחד מהם הוא הנשר. לעומת זאת, הנשר של המקרא והנשר של היום הם אותו עוף, והוא אכן vulture . במקרא גם אין סתירה בין הדימוי הגאה והמרשים של הנשר לבין היותו אוכל נבלות. בספר איוב נכתב: "כנשר יטוש עלי אוכל", ורש"י מסביר במקום אחר: " העיט - הוא עוף, ועל שם שהוא עט ושואף הנבלות (איוב ט כו) לטוש עלי אוכל". גם במקורות חוץ מקראיים עתיקים הנשר מתואר כאוכל נבלות. קשר נוסף לכאורה בין הנשר המקראי והמודרני הוא שמו – המצביע על קירחותו, אך האטימולוג קליין כופר בקשר הזה.
צחצחתי שיני במברשת השיניים ולאחר מכן הברשתי שיערה של ביתי במברשת השיער. האם זה רק מקרי שהמילים כל כך דומות?
"מברשת", שם משותף לכלי צחצוח והברשה שונים, היא חידוש של אליעזר בן יהודה שנגזר מהפועל האנגלי to brush , וכאן השפיעה גם הצורה הערבית מברשה, שמקורה דומה. השורש בר"ש שנגזר ממנה משמש בבניינים שונים, בעיקר בהפעיל (הבריש) לתפקידים שונים, בעיקר לשיער ולבגדים.
במאמר באחד המדורים הסיפרותיים קראתי על "סגולות טרומיות" של סופר. מה הקשר בין טרומי לבין תרומי?
הצורה הנכונה היא אכן תרוּמי, מילה חדשה שהתגלגלה משימושים בתלמוד. טרוֹמי פירושו מוקדם, בעקבות טרום, צורת משנה מקראית של "טרם". הטעות, יש לומר נפוצה למדי.
האם יש קשר בין המילים שואה ושאון? האם הן באות מאותו שורש?
הדעה הרווחת היא כי שתי מהמילים באות מאותו שורש: שא"ה, המתייחס לשבר והרס. במילה שאון הדגש הוא על הרעש הקשור בהרס, ובמילה שואה על האסון וההרס.
מה ההבדל בין אווירון למטוס?
אין הבדל. את המילה אווירון חידש איתמר בן אב"י אם כי יש טוענים שהיא של אביו אליעזר. את המילה מטוס חידש ביאליק. היום המילה המקובלת היא מטוס, ואווירון נחשב מתאים יותר ללשון הדיבור.
מה בין אגרה (לתשלום), אגרא (שכר), אגורא (מטבע) ואגורא (במלעיל, רחוב יווני)?
אגרא ("לפום צערא אגרא": לפי הצער השכר) היא מילה ארמית תלמודית, וממנה חודשה הצורה העברית החדשה אגרה, שגם היא שכר אם כי למקרים מיוחדים. מקור אלה בשורש הקיים בכמה שפות שמיות, אגר, שפירושו שכר. את אגורה יש קושרים לאותו שורש, אך יש גם קושרים אותו לגרה, שהוא מידת משקל קטנה. לכל אלה אין קשר לאגורא היוונית, שפירושה מקום השוק.
הוספת תגובה
למאמר זה התפרסמו 13 תגובות
- 1. :)
אנונימי 2007-10-18 20:42:39 - 2. יושרה - יושר
יוספוס פלביוס 2008-09-14 14:27:49 - 3. לוויתן
אראל 2008-10-09 20:54:38 - 4. סכין
אראל 2008-10-09 21:13:25 - 5. קטר וקיטור
חמידוש 2008-11-10 00:09:59 - 6. מה ההבדל?
מומו 2008-12-24 09:28:55 - 7. המילה תמסח מוזכרת בתנ"ך
מוזר 2009-04-12 03:32:31 - 8. מה ההבדל??.
אנונימי 2009-07-28 11:03:30 - 9. איכסאתר "מזויין
שרית יוסופוב 2009-09-13 14:32:39 - 10. נשק ונשיקה
ח.ק 2011-01-23 19:11:33 - 11. LSdwdTsermbAbjHp
Wilma 2011-05-02 13:24:37 - 12. נבל מנוול
חמידוש 2011-05-13 08:29:49 - 13. לשרית יוספוף שבטח כבר נעלמה
חמידוש 2011-05-13 13:40:16
2007