"תוספת יקרת-ערך לקאנון של זבאלד" ( אינדיפנדנט)

בשנת 2001, בזמן שכתיבתו הספרותית הייתה בשיא פריחתה, נהרג הסופר הגרמני ו. ג. זבאלד בתאונת דרכים בבריטניה. מלבד יצירות הפרוזה הגדולות (המהגרים, אוסטרליץ), שבזכותן זכה להכרה כאחד מגדולי הסופרים במחצית השנייה של המאה העשרים, הותיר אחריו זבאלד מסות אחדות על ספרות ואמנות, וגם יצירה אחת בלתי-גמורה, מעין יומן-מסע באי קורסיקה.

קמפו סנטו , שראה אור לאחר מותו, אוסף את מרבית היצירות הללו, שזבאלד כתב בזמנים שונים בחייו. הקובץ כולל מסות על הסופרים האהובים עליו, פרנץ קפקא ("קפקא בקולנוע"), ברוס צ´טווין ("תעלומת העור החום-אדמדם") על ולדימיר נבוקוב ועל גינתר גראס, אך במרכזו נמצאות ארבע רשימות-המסע המרהיבות ביופיין שכתב על האי שנפוליאון יצא בו אל האוויר העולם. בכל הרשימות הכלולות בקובץ ניכרים סגנונו הייחודי של זבאלד והנושאים שאליהם נמשך גם בכתיבתו הספרותית – הקשרים הסמויים מן העין בין עבר להווה, בין ספרות לזיכרון, בין הרס החיים להמשכיותם.