על רקע נופיה המושלגים של הטייגה הסיבירית, בכפר נידח שקומץ תושביו מקדמים את פני המוות והייסורים בשוויון נפש, נרקם סיפור התבגרותם וכמיהתם למערב של דימיטרי המאהב, סמוראי הלוחם ואוטקין המשורר. כל אחד מהשלושה נוצר רגע שממנו ואילך חייו לא ישובו להיות כשהיו, אותו רגע שבו עולם המבוגרים המוצק נעשה שברירי ולא צפוי. האופק הקפוא ונטול ההבטחה הממתין להם משתנה באחת כשהם מתוודעים לכוכב הקולנוע הצרפתי ז´אן פול בלמונדו, נציגו של עולם חופשי מתובענות סובייטית, המבקשת לקבוע את תכליתן של הבריות על פני האדמה. היקסמותם הראשונית והעזה מדמותו מחזירה אותם שוב ושוב אל בית הקולנוע, לשאוב השראה ולחזות איש-איש בבלמונדו אחר.

 

מפגשיהם זה עם זה ועם דמויות מכפרם, ומעל הכול - עם בלמונדו, צרים צורה לתערובת הנעורים ומקרבים את הגשמת החלום הרומנטי במערב; למאהב - בצרפת, למשורר - בניו יורק, וללוחם - בג´ונגלים של מרכז אמריקה. בין סצנת האהבים החלומית שבה בוחר דימיטרי לפתוח את סיפורו, המסופר בפרספקטיבה של עשרים שנה לאחור, לבין ניו יורק והג´ונגלים של מרכז אמריקה, מונחים התשוקה, ההתמזגות עם הטבע, זרותו המתמדת של המהגר, האירוניה ושיברון הלב.

 

הפרוזה העשירה והיפהפייה של אנדריי מאקין, שהוא עצמו נולד ברוסיה והיגר לצרפת, קנתה לה קהל אוהדים גדול בעולם כולו וזיכתה אותו בפרסים יוקרתיים.