כְּשֶׁנּוֹלַד קָרְאוּ לוֹ נֵימַאר דָה סִילְבָה סַנְטוֹס ז'וּנְיוֹר, אֲבָל בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ מַסְפִּיק לְהַגִּיד פָּשׁוּט: נֵימַאר. אַגָּדַת הַכַּדּוּרֶגֶל מִבְּרַזִיל, הַיּוֹם אַחַד הַשַּׂחְקָנִים הַמַּצְלִיחִים בָּעוֹלָם, עֲטוּר פְּרָסִים וּתְאָרִים, הָיָה פַּעַם יֶלֶד. יֶלֶד קָטָן וְעָנִי, שֶׁגָּדַל בְּסַאוּ פַּאוּלוֹ, וְחָלַם עַל כַּדּוּרֶגֶל מֵהַיּוֹם שֶׁהוּא זוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ.
נֵימַאר מְסַפֵּר אֶת סִפּוּר יַלְדוּתוֹ, וּבִפְרָט סִפּוּר אַהֲבָתוֹ לְאָבִיו, שֶׁתָּמַךְ בּוֹ וְהוֹבִיל אוֹתוֹ לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ, וְזָכָה לִרְאוֹת אֶת בְּנוֹ כּוֹבֵשׁ אֶת הָעוֹלָם.