ספר זה חושף לראשונה, בצורה מקיפה ופרטנית, את תולדותיהן של שלוש שכונות מן המעניינות והיפות ביותר בירושלים שמחוץ לחומות. סיפור הבתים בשכונות טלביה, קטמון והמושבה היוונית משקף את שגשוג הבורגנות והאריסטוקרטיה הערבית בתקופת המנדט. כמו כן עומד הספר על השינויים וההתפתחויות שחלו בשכונות אלו, מקום המדינה ועד ימינו.

התיאורים המילוליים, ומאות האיורים המלווים אותם, משרטטים את קורות המשפחות שהתגוררו בשכונות אלו, את אורחות חייהם של התושבים, מנהגיהם וערכיהם התרבותיים וכן החשיבות הרבה שהם ייחסו ליופי הארכיטקטוני של בתיהם ולאסטטיקה של סביבתם. ההיבטים האנושיים-אישיים של סיפורי הבתים מצטרפים לתמונה מקיפה של חברה, שמילאה תפקיד מרכזי בתולדות השכונות הערביות בירושלים מאז התקופה העות´מאנית ועד סוף המנדט הבריטי בשנת 1948. נטישת השכונות על ידי תושביהן הערבים במלחמת העצמאות היא מן הפרקים המורכבים והרגישים בהיסטוריה של ירושלים. אילוצי הנטישה, והדרך שבה עזבו הערבים את בתיהם, הם מרכיב חשוב של בעיית הפליטים הערבים ובסיס של תביעותיהם למימוש זכות השיבה ולקבלת פיצויים. לא בכדי הגדיר בשעתו פייסל חוסייני, שהחזיק בתיק ירושלים ברשות הפלסטינית, את מאות הבתים והמגרשים בשכונות טלביה וקטמון כ"יהלום שבכתר" הרכוש הערבי בארץ. המידע בספר הנוגע לאירועי 1948 מבוסס על מקורות ישראליים וערביים כאחד.