אבי ז"ל כתב כל ימיו על המורשת היהודית-ספרדית, על תרבותה ואנשיה, על תפארתה ושורשיה מעוררי הכבוד והפליאה. הוא חרד מפני דעיכתה בתהומות הנשייה, ועל כן כתב בקנאות, באהבה אין קץ ובדאגה גדולה, עד שמצא עצמו שטוף בלהט להספיק ולכתוב ככל שיותר, ולהציל משהו, ולו אך מעט, מן העולם שבו נולד וגדל.

לאחר מותו מצאתי בכתביו אוסף של פנינים - פתגמים בלאדינו. מי ייתן ופתגמים אלה בלשון הג´ודיאו-אספניול, שאותם אסף אבי אחד לאחד, לאורה של עששית קטנה, ואשר לפיהם ניסה לחנך אותנו, ילדיו, יהיו אור גדול לזכרו.

יהורם גאון.

דרג את הספר: 1 2 3 4 5

מספר מבצעים: 7   

דירוג גולשים: 2.9   

---

שם:
נושא:
תוכן: